החדר של ג'ובאני / ג'יימס בולדווין
הוצאת כתר
272 עמודים
מאנגלית: עדה פלדור

ג'יימס בולדווין הוא סופר מחונן, הנושאים שהוא עסק בהם הן נושאים חברתיים, אנטי גזעניים ונושאים של זהות מינית והבדלים תרבותיים.
גם בספר הזה שלאחר קריאתו תהיתי למה הוא לא תורגם עד היום הנושאים הם ההבדלים התרבותיים בין ארצות הברית לאירופה והזהות המינית.
דייויד הוא בחור אמריקאי שנמצא בפאריז יחד עם חברתו הלה, כבר בסוף הספר אנחנו יודעים מה הולך להתרחש כאשר נודע לנו שהלה עזבה את פאריז בחזרה לארצות הברית.
דייויד נזכר באירועים שהתרחשו לפני העזיבה, הלה נסעה לספרד לטייל ולחשוב ודייויד נשאר בפאריז, בזמן הזה דייויד הכיר בחור בשם ג'ובאני ועובר לגור יחד איתו, הקשר בינו לבין ג'ובאני הופך להיות מיני ומתפתח רומן בין שניהם.
הרומן הזה והחיפוש אחר הזהות המינית של דייויד הוא נושא חשוב שמעסיק את כותב הספר שנכתב כמין מונולוג ארוך ומחשבות על זהותו הוא המרכז של הספר כאשר בנוסף עולה לנו דרך הכתוב מערכת היחסים המורכבת בין דייויד לבין אביו שמצפה ממנו לדברים אחרים לגמרי, נראה שההבדלים התרבותיים בתקופה זו של תחילת החצי השני של המאה העשרים שונים מאוד בין היבשות.
השמרנות האמריקאית והציפייה למשהו מסוים מול הפתיחות והחופש הפריזאי עולים כאן בספר, בפאריז דייויד מרגיש נוח יותר להיות מי שהוא ומה שהוא מרגיש, מה שנכון לו.
הספר הע באיטיות והוא דורש מהקורא סבלנות רבה, הוא לא קל ולא מהנה לכל אורכו ולכן לא מתאים לכל אחד.
אני הרגשתי שבולדווין לא הלך עד הסוף עם האמת שלו בטקסט, נראה כאילו הטקסט כתוב בזהירות רבה ובניסיון להעלות נושא רגיש אבל שלא יעצבן יותר מדי.
מעניין איך בולדווין היה כותב טקסט כזה היום, אני מעריך שהיה הולך רחוק יותר.
בסך הכל מדובר בספר מעניין שהקורא יוצא ממנו עם מחשבות רבות, קשה לסיים ספר כזה ולא לערער בו אבל אני ציפיתי לקצת יותר ועדיין בולדווין הוא בולדווין, כותב מחונן וחשוב.