חאדולה / אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס
תשע נשמות
162 עמודים
מיוונית: ישראלה אזולאי נחום
רק אחרי שסיימתי לקרוא את חאדולה נזכרתי שזה לא הספר הראשון של פאפאדיאמנטיס שאני קורא וכותב עליו, סוחרי האומות שתורגם ויצא לאור בהוצאת "כתב" לפםני כשלוש שנים גם הרשים אותי מאוד אבל חאדולה שונה ממנו, הספר הזה הוא שילוב של יופי וטבע של יוון מול סיפור מצמרר, וצובט על אישה שמחליטה לעשות מעשה מלא חרטה וכאב שעליו ארחיב בהמשך, יש במשעה שלה משהו שמזכיר לי קצת את חמדת של טוני מוריסון על ההחלטה לקחת חיים כדי למנוע סבל וכאב בהמשך.
מיהי חאדולה?
בעמוד הראשון בספר חאדולה מתוארת כבעלת שמות רבים, גם חאדולה, גם פרגיסה, גם פרנגויאנו או יאנו, השמות האלו בספר מתערבבים אחד בשני ופעם היא נקראת כך ופעם כך ומודה שזה קצת מבלבל אבל זוהי חאדולה שכל חייה היתה כשפחה, שירתה אנשים, לא חיה עבור עצמה, או דרך ילדיה או דרך אחרים.
חאדולה מחליטה בגילה המבוגר לאחר שעזרה לאנשים, יילדה, מרפאה בצמחים ועוד לשנות את עורה ולקחת חיים כדי להציל אותן מגורל אכזר, חיים של נשים, ילדות.
בתוף הפסטורליה של האי היווני סקיאתוס מתחוללת דרמה חזקה, מרדף אחר אישה מבוגרת שמחליטה למנוע סבל מאחרות על ידי לקיחת חייהן, ספר כואב ונוגע על חברה פטריארכלית נוקשה ושמרנית ובתוכם אישה אחת שמשנה את גורלה בצורה שכל קורא יכול לראות או להבין אחרת.
הקונטרסט בין הטסע הפראי של האי היווני היפה, הנופים המשגעים והשלווה לבין הדרמה התזזיתית בספר הוא מה שעושה אותו טוב כל כך, הוא כתוב נפלא ופאפאדיאמנטיס מצליח לאורך כל הספר לתת לנו הרגשה של חוסר נוחות ושינויי קצת מסחררים.
ספר לא קל לעיכול ומרתק מאוד.
מומלץ.
תשע נשמות
162 עמודים
מיוונית: ישראלה אזולאי נחום
רק אחרי שסיימתי לקרוא את חאדולה נזכרתי שזה לא הספר הראשון של פאפאדיאמנטיס שאני קורא וכותב עליו, סוחרי האומות שתורגם ויצא לאור בהוצאת "כתב" לפםני כשלוש שנים גם הרשים אותי מאוד אבל חאדולה שונה ממנו, הספר הזה הוא שילוב של יופי וטבע של יוון מול סיפור מצמרר, וצובט על אישה שמחליטה לעשות מעשה מלא חרטה וכאב שעליו ארחיב בהמשך, יש במשעה שלה משהו שמזכיר לי קצת את חמדת של טוני מוריסון על ההחלטה לקחת חיים כדי למנוע סבל וכאב בהמשך.
מיהי חאדולה?
בעמוד הראשון בספר חאדולה מתוארת כבעלת שמות רבים, גם חאדולה, גם פרגיסה, גם פרנגויאנו או יאנו, השמות האלו בספר מתערבבים אחד בשני ופעם היא נקראת כך ופעם כך ומודה שזה קצת מבלבל אבל זוהי חאדולה שכל חייה היתה כשפחה, שירתה אנשים, לא חיה עבור עצמה, או דרך ילדיה או דרך אחרים.
חאדולה מחליטה בגילה המבוגר לאחר שעזרה לאנשים, יילדה, מרפאה בצמחים ועוד לשנות את עורה ולקחת חיים כדי להציל אותן מגורל אכזר, חיים של נשים, ילדות.
בתוף הפסטורליה של האי היווני סקיאתוס מתחוללת דרמה חזקה, מרדף אחר אישה מבוגרת שמחליטה למנוע סבל מאחרות על ידי לקיחת חייהן, ספר כואב ונוגע על חברה פטריארכלית נוקשה ושמרנית ובתוכם אישה אחת שמשנה את גורלה בצורה שכל קורא יכול לראות או להבין אחרת.
הקונטרסט בין הטסע הפראי של האי היווני היפה, הנופים המשגעים והשלווה לבין הדרמה התזזיתית בספר הוא מה שעושה אותו טוב כל כך, הוא כתוב נפלא ופאפאדיאמנטיס מצליח לאורך כל הספר לתת לנו הרגשה של חוסר נוחות ושינויי קצת מסחררים.
ספר לא קל לעיכול ומרתק מאוד.
מומלץ.
הספרים ואני 