שלוש סופרות דרומיות / קת'רין אן פורטר, קרסון מק'קלרס, פלנרי אוק'ונור
הוצאת עם עובד
369 עמודים
מאנגלית: משה רון ודבורה שטיינהרט
קודם כל תודה לעם עובד על הספר הזה, אחד הדברים שאני אוהב מאוד זה היכולת שלי להיחשף לספרות שאיני מכיר מספיק, ספרות שחושפת אותי לתרבות, תקופות ומקומות מרתקים והדרום של ארה"ב הוא מאותם מקומות שכיף לקרוא עליהם ועל הייחודיות שבאיזור זה ובאנשים שנמצאים שם.
לאחרונה עם עובד הוציאו את "ג'ים הילד" של טוני ארלי שמתאר גם הוא את הדרום דרך התבגרות של ילד מקומי והפעם אנחנו נחשפים לשלוש סופרות שונות מתקופות שונות, סגנונות כתיבה שונים וקולות שונים, דרך כתיבתן של סופרות אלו הקוראים נחשפים גם לסופרות איכותיות אלו וגם לדרום ולאופיו ואופיים של אנשיו.
הספר הראשון של קת'רין אן פורטר "יין צהריים" מספר על אדם שמגיע לחווה מוזנחת משתלב היטב בעבודה בחווה, משפר אותה ועוזר לה לשגשג מחדש, במשך תשע שנים בני המשפחה בחווה אינם חוקרים עליו ועל עברו ונהנים מתשוקתו לעבודה ומהמצב של החווה מאז הגעתו עד שאדם זר מגיע לחווה ומשתף את בעליה בפרטים מעברו של מר הלטון העובד ומתחוללת דרמה מסוימת שאותם הקוראים יקראו.
תיאור האוירה, חיי החווה וההווי מתוארים בכתיבה יפה, צנועה ועדינה מאוד לדעתי. בעיני הספר שהיה לי הכי ברור וקריא מבין השלושה. משהו בכתיבה שלה היה לי מאוד נוח ואליו התחברתי מאוד.
הסיפור השני של קרסון מק'קלרס "הבלדה על הקפה העצוב" אמיליה בחורה קשוחה מאוד שהיתה נשואה לבעל אלים שעזב לאחר תקופה קצרה מתחברת לגיבן שהגיע לעיירה ונוצר ביניהם קשר מיוחד, כשהבעל האלים חוזר מתפתח קשר משולש מוזר ומיוחד ובתוך זה מתואר ניהולה של אמיליה את בית הקפה שלה, סיפור מיוחד ואחר שהיה לי קצת קשה להתחבר אליו ומשולש אהבה מאוד לא שגרתי אך מיוחד מאוד.
הוצאת עם עובד
369 עמודים
מאנגלית: משה רון ודבורה שטיינהרט
קודם כל תודה לעם עובד על הספר הזה, אחד הדברים שאני אוהב מאוד זה היכולת שלי להיחשף לספרות שאיני מכיר מספיק, ספרות שחושפת אותי לתרבות, תקופות ומקומות מרתקים והדרום של ארה"ב הוא מאותם מקומות שכיף לקרוא עליהם ועל הייחודיות שבאיזור זה ובאנשים שנמצאים שם.
לאחרונה עם עובד הוציאו את "ג'ים הילד" של טוני ארלי שמתאר גם הוא את הדרום דרך התבגרות של ילד מקומי והפעם אנחנו נחשפים לשלוש סופרות שונות מתקופות שונות, סגנונות כתיבה שונים וקולות שונים, דרך כתיבתן של סופרות אלו הקוראים נחשפים גם לסופרות איכותיות אלו וגם לדרום ולאופיו ואופיים של אנשיו.
הספר הראשון של קת'רין אן פורטר "יין צהריים" מספר על אדם שמגיע לחווה מוזנחת משתלב היטב בעבודה בחווה, משפר אותה ועוזר לה לשגשג מחדש, במשך תשע שנים בני המשפחה בחווה אינם חוקרים עליו ועל עברו ונהנים מתשוקתו לעבודה ומהמצב של החווה מאז הגעתו עד שאדם זר מגיע לחווה ומשתף את בעליה בפרטים מעברו של מר הלטון העובד ומתחוללת דרמה מסוימת שאותם הקוראים יקראו.
תיאור האוירה, חיי החווה וההווי מתוארים בכתיבה יפה, צנועה ועדינה מאוד לדעתי. בעיני הספר שהיה לי הכי ברור וקריא מבין השלושה. משהו בכתיבה שלה היה לי מאוד נוח ואליו התחברתי מאוד.
הסיפור השני של קרסון מק'קלרס "הבלדה על הקפה העצוב" אמיליה בחורה קשוחה מאוד שהיתה נשואה לבעל אלים שעזב לאחר תקופה קצרה מתחברת לגיבן שהגיע לעיירה ונוצר ביניהם קשר מיוחד, כשהבעל האלים חוזר מתפתח קשר משולש מוזר ומיוחד ובתוך זה מתואר ניהולה של אמיליה את בית הקפה שלה, סיפור מיוחד ואחר שהיה לי קצת קשה להתחבר אליו ומשולש אהבה מאוד לא שגרתי אך מיוחד מאוד.
הספר השלישי והארוך מבין הסיפורים בספר שייך לפלנרי או'קונור ונקרא "האלימים יישאו" טרווטר, נער בן 14 גדל אצל דודו ששגידל אותו מגיל צעיר, הדוד, קנאי דתי מטורף חינך את הילד להיות נביא והטיף לו כל חייו עד כי הילד באמת האמין שהוא כזה וזהו ייעודו, הילד התבודד מן החברה האנושית ועם מות הדוד מנסה הילד לחזור לחברה ולהשתלב בה.
זהו סיפור אכזרי וחזק מאוד בעיני של סופרת עם המון כח ועוצמה בכתיבתה, הסיפור הזה נקרא על ידי באיטיות והיה לי לא קל להתחבר אליו וכשהתחברתי הוא נגע בי בעוצמות רבות.
כל הסיפורים מתורגמים נפלא השניים הראשונים על ידי משה רון והשלישי על ידי דבורה שטיינהרט.
ספר שחשוב וכדאי להיחשף אליו, פרוזה אחרת, מעניינת, מרתקת ומומלצת.
הספרים ואני 