הסוף של אדי / אדואר לואי
הוצאת עם עובד
180 עמודים
מצרפתית: רמה איילון
ממש לקראת סוף השנה האזרחית ואני סיימתי לקרוא את אחד הספרים הכי מעוררי השראה וחשובים שקראתי השנה שלא לדבר על אחד הטובים שבהם.
מה שמדהים באוטוביוגרפיה המצמררת הזו זה שכותבה היה בן 22 בלבד בעת כתיבתו, לכתוב אוטוביוגרפיה בגיל כזה ועוד ספר חושפני ונוקב כזה זה הישג כפול ומכופל.
אדואר לואי הוא יליד 1992, נולד בעיירת פועלים צרפתית חבבל פיקרדי שבדרום צרפת לתוך חיים שאין באמת דרך לברוח מהן, חיים פטריארכליים מעמדיים מאוד נוקשים מאוד שמרנים, לגברים יש תפקיד וייעוד וכך גם לנשים, ואין דרך לצאת מהמעגל החונק הזה, משפחתו של לואי חיה בעוני מחפיר, תחושה של עולם ישן נושן של לפני הקידמה, אולי המאה ה19 אולי לפני, אולי תקופות אפלות אחרות בהסטוריה אבל גם בימינו קיימים מקומות כאלו ובתוך זה אדואר לואי הילד היה שונה, מדד בגדים של נשים בסתר, מתנהג כמו נקבה ולא כמו שגבר צריך להתנהג או לפי הקודים המקובלים באותה עיירה.
לואי המחבר יוצא מתוך המעגל הזה ודווקא מתוך השונות שלו והחריגות שלו הוא מצליח לסיים את התיכון ולהמשיך הלאה בחייו לכיוון ההשכלה ולהתפתח אבל לי הספר הזה נגע לא רק בגלל הייחוד של המחבר שלא רק שהצליח לצאת ולגלות את זהותו המינית ולכתוב ספר כה נוקב שהוא סוג של שיעור עבור החברה בה הוא חי, מראה, אלא גם הבגרות והאומץ להתמודד בגיל כה צעיר עם שדים מהעבר המאוד לא רחוק.
ממש לא מפתיע שהספר הזה זכה להצלחה וממש לא מפתיע שהספר הזה עורר שערוריה כה רבה וממש לא מפתיע שלתושבי העיירה היה קשה עם תוכנו ועם איך שהוא מציג אותם כי המראה חזקה מאוד ואולי אף סוג של סטירת התעוררות.
ההתעללות שעבר המחבר בבית הספר, ביחס לשונות שלו, ההתמודדות מול הוריו השמרנים, מול חיי העוני האיומים שמתוארים בספר הקצר הזה בצורה פשוט מעולה וכואבת ובכלל כל המבנה של הספר והדרך בה לואי מספר זאת הופכת את הספ]ר הזה ליצירה כואבת ומענגת בו זמנית.
אל תחמיצו את הספר החשוב הזה.
הוצאת עם עובד
180 עמודים
מצרפתית: רמה איילון
ממש לקראת סוף השנה האזרחית ואני סיימתי לקרוא את אחד הספרים הכי מעוררי השראה וחשובים שקראתי השנה שלא לדבר על אחד הטובים שבהם.
מה שמדהים באוטוביוגרפיה המצמררת הזו זה שכותבה היה בן 22 בלבד בעת כתיבתו, לכתוב אוטוביוגרפיה בגיל כזה ועוד ספר חושפני ונוקב כזה זה הישג כפול ומכופל.
אדואר לואי הוא יליד 1992, נולד בעיירת פועלים צרפתית חבבל פיקרדי שבדרום צרפת לתוך חיים שאין באמת דרך לברוח מהן, חיים פטריארכליים מעמדיים מאוד נוקשים מאוד שמרנים, לגברים יש תפקיד וייעוד וכך גם לנשים, ואין דרך לצאת מהמעגל החונק הזה, משפחתו של לואי חיה בעוני מחפיר, תחושה של עולם ישן נושן של לפני הקידמה, אולי המאה ה19 אולי לפני, אולי תקופות אפלות אחרות בהסטוריה אבל גם בימינו קיימים מקומות כאלו ובתוך זה אדואר לואי הילד היה שונה, מדד בגדים של נשים בסתר, מתנהג כמו נקבה ולא כמו שגבר צריך להתנהג או לפי הקודים המקובלים באותה עיירה.
לואי המחבר יוצא מתוך המעגל הזה ודווקא מתוך השונות שלו והחריגות שלו הוא מצליח לסיים את התיכון ולהמשיך הלאה בחייו לכיוון ההשכלה ולהתפתח אבל לי הספר הזה נגע לא רק בגלל הייחוד של המחבר שלא רק שהצליח לצאת ולגלות את זהותו המינית ולכתוב ספר כה נוקב שהוא סוג של שיעור עבור החברה בה הוא חי, מראה, אלא גם הבגרות והאומץ להתמודד בגיל כה צעיר עם שדים מהעבר המאוד לא רחוק.
ממש לא מפתיע שהספר הזה זכה להצלחה וממש לא מפתיע שהספר הזה עורר שערוריה כה רבה וממש לא מפתיע שלתושבי העיירה היה קשה עם תוכנו ועם איך שהוא מציג אותם כי המראה חזקה מאוד ואולי אף סוג של סטירת התעוררות.
ההתעללות שעבר המחבר בבית הספר, ביחס לשונות שלו, ההתמודדות מול הוריו השמרנים, מול חיי העוני האיומים שמתוארים בספר הקצר הזה בצורה פשוט מעולה וכואבת ובכלל כל המבנה של הספר והדרך בה לואי מספר זאת הופכת את הספ]ר הזה ליצירה כואבת ומענגת בו זמנית.
אל תחמיצו את הספר החשוב הזה.
הספרים ואני 