שפן / שמעון ריקלין
הוצאת כתר, הסדרה הקטנה
130 עמודים

עד כה הסדרה הקטנה של כתר היא אחת הדברים הכי מרעננים אצלי בספריה, וכשיש בה ספר מקומי זה משמח אותי.
שמעון ריקלין (לא איש התקשורת המוכר) כתב כאן נובלה צנועה ומינימליסטית שבתוכה יש המון סערות ורגש בתקופה מורכבת מאוד בתולדות עמנו, בתקופה שלפי ופרוץ מלחמת יום הכיפורים, תקופה שנעה בין שאננות ואופוריה גדולים לבין הפתעה שלא התכוננו אליה כראוי שהכניסה את כולם לפרופורציות.
יוליק, חייל בבסיס מודיעין שנמצא בשגרת פעילותו הצבאית, הוא נמצא בקשר מרוחק עם חיילת בשם אורית שמשרתת בצפון רחוק מהעין ומהלב ומייחל לחופשתו על מנת לפגוש אותה סוף סוף, יוליק עדיין בתול ומתבייש לשתף בזה את חבריו ליחידה, השגרה של יוליק אל מול הציפייה למפגש המיוחל עם חברתו מתעכב יותר כאשר מתברר שיוליק ישלח לבסיס עומק בסיני עקב אימונים של צבאות ערב.
למרות התרגילים שעושים צבאות ערב בצבא לא מתרגשים ומבינים שהגברת הכוננות היא רק משהו שמחייב אבל אין לחץ ממשי בצבא ובמדינה.
הרתיעה של יוליק מכל מה שמתקשר כמיני מורגש מאוד בספר והוא די סוגר את עצמו לעולם.
זה מגיע לרמת קיצון כשהוא במקרה נתקל במן אורגיה בבסיס שמאפיינת את תחושת השאננות ואפילו מסמלת אותה.
האופוריה מתחלפת בסופו של דבר בהפתעה שמנערת את כל המערכת ואולי אנחנו רואים במה שמתחולל ביוליק את אותה סימבוליות של שאננות ותחושת הכל יהיה בסדר בדיוק כמו שיוליק מדמיין את המצב עם חברתו אורית.
הנובלה הצנועה הזו מעוררת תחושות חזקות ומעניינות על מצב החברה הישראלית באותה התקופה.
נהניתי ממנו.