הרחק מעצי התרזה / יונתן ברג
הוצאת עם עובד
267 עמודים

אהבתי את יונתן ברג עוד בספרו הקודם ואני אוהב את השירה שהוא כותב, ברג הוא קודם כל משורר וזה מתבטא גם בכתיבת הפרוזה שלו, מדויקת, שפה גבוהה, לפעמים אניגמטית ולוקח זמן להבין אותה אבל כשמבינים אותה אז צוללים לתוכה והיא מרתקת וסוחפת.
ובדיוק כמו שירה לקח לי זמן להכנס לספר הזה, להתחבר אליו אבל כשהתחברתי הוא נורא ריגש אותי הוא נגע בי.
זהו סיפורם של אנשים דחויים על ידי משפחתם, בודדים בצורה מסוימת כל אחד בדרכו שמוצאים מכנה משותף מעניין למרות השוני הגדול ביניהם וביחד הם יוצאים למסע של הכרות עם עצמם מחדש, החיבור הזה בין אנשים עם פער דורי ועם שוני תרבותי גדול הוא מעניין ומראה כמה אנחנו בסופו של דבר בני אדם.
יעקב, איש מבוגר שחי בארץ אך מתגעגע לחייו בברלין שם היה לו טוב יותר, שם הכיר את אהבת חייו אך האכזבה מאותה אהבה לגויה והניתוק מילדיו גרם לו לעלות לישראל.
בר, שכנתו של יעקב הצעירה ממנו בשנים רבות נשואה לבעל קבלן וללא ילדים למרות רצונה העז לכך, משפחתה באשדוד והקשר אינו קשר, למרות שגדלה במשפחה דתיה מאוד בר שהיתה בעברה ברכה בחרה בחיי חולין.
בר מתיידדת עם יעקב למרות השוני הגדול ביניהם וביחד הם יוצאים למסע לפגוש את ילדיו של יעקב ואת סבתה של בר, המסע המטלטל והמשמעותי עבור שניהם מתרחש כשברקע מתחולל מבצע צבאי עם פצועים רבים.
יש בספר הזה מגוון הצבעוניות הישראלית על תרבויותיה והאנשים שבה, יש כאן מסע של 2 דמויות שחוות שינוי, שמחפשות שינוי וחידוש בחייהן ויש כאן ספר מרגש ומעניין של סופר מצוין.
מומלץ.