העוזבים / ליסה קו
הוצאת תמיר//סנדיק
469 עמודים
מאנגלית: אינגה מיכאלי
כשהייתי ילד ואימי נפטרה עברתי לאומנה, שנים כעסתי על אבא שלי שלא לקח אותי, שלא לקח אחריות וגידל אותי אבל עם השנים שעברו סלחתי לו וטיפלתי בו עד מותו לפני ארבע שנים.
כל פעם כשאני קורא ספר על אומנה, אימוץ או נטישה אני מתחבר אליו כי אני מרגיש קווי דמיון בין סיפורי האישי לגיבורי הספר.
שום סיפור אינו דומה לשני, כל אדם שגדל באימוץ או אומנה או ננטש בצורה זו או אחרת יש לו סיפור ייחודי ומעניין וכאן הסיפור שונה כי בתוך כל אותה נטישה ועזיבה ישנו הסיפור של ההגירה, אנשים עוזבים את ביתם כדי למצוא מקום טוב יותר בארץ אחרת, אולי גם פרנסה טובה יותר, מקווים לעתיד טוב יותר והמציאות טופחת על פניהם.
סיפורם של גיבורי "העוזבים" מורכב מהנראטיב המורכב הזה, דמינג הוא בן לאם חד הורית שכשהיתה בהריון עזבה את סין ונסעה לניו יורק למצוא את מזלה אולם כמו שכתבתי בהתחלה ניו יורק לא מאירה פנים לרוב מהגריה והמציאות קשה עבורה ועבור דמינג, הם גרין בדירה אחת עם בן זוגה של האם ועם אחותו ובנה, זמן מה לאחר מכן כשדמינג בן 11 האם נעלמה והשאירה אותו עם אחותו של בן זוגה כאפוטרופסית אולם היא ויתרה עליו ומסרה את דמינג לאומנה אצל משפחה לבנה אקדמאית ללא ילדים שמאמצים אותו ומשנים את שמו לדניאל.
דניאל מתקשה להתמודד עם העולם ועם חוסר הבטחון של הוריו שמשתדלים ככל יכולתם.
בשלב מסוים הוא מגלה מידע לגבי האם ומנסה ליצור איתה קשר.
הספר מסופר מ2 נקודות מבט עיקריות. הראשונה והעיקרית היא של דניאל, אותו דמינג, ילס סיני חסר ביטחון ומבולבל מהשינויים בחייו, מהנטישה שהוא עבר ומהרצון להתמודד כילד אסיאתי בסביבה לבנה וסיפורה של האם אשר קיוותה למצוא עצמה מאושרת בארצות הברית וגילתה מדינה עוינת לזרים, קשה ומנוכרת.
העוזבים הוא ספר מעניין מאוד, רגיש ונוגע בנושאים פוליטיים מורכבים ורלוונטיים לימינו.
ספר מומלץ בחום.
הוצאת תמיר//סנדיק
469 עמודים
מאנגלית: אינגה מיכאלי
כשהייתי ילד ואימי נפטרה עברתי לאומנה, שנים כעסתי על אבא שלי שלא לקח אותי, שלא לקח אחריות וגידל אותי אבל עם השנים שעברו סלחתי לו וטיפלתי בו עד מותו לפני ארבע שנים.
כל פעם כשאני קורא ספר על אומנה, אימוץ או נטישה אני מתחבר אליו כי אני מרגיש קווי דמיון בין סיפורי האישי לגיבורי הספר.
שום סיפור אינו דומה לשני, כל אדם שגדל באימוץ או אומנה או ננטש בצורה זו או אחרת יש לו סיפור ייחודי ומעניין וכאן הסיפור שונה כי בתוך כל אותה נטישה ועזיבה ישנו הסיפור של ההגירה, אנשים עוזבים את ביתם כדי למצוא מקום טוב יותר בארץ אחרת, אולי גם פרנסה טובה יותר, מקווים לעתיד טוב יותר והמציאות טופחת על פניהם.
סיפורם של גיבורי "העוזבים" מורכב מהנראטיב המורכב הזה, דמינג הוא בן לאם חד הורית שכשהיתה בהריון עזבה את סין ונסעה לניו יורק למצוא את מזלה אולם כמו שכתבתי בהתחלה ניו יורק לא מאירה פנים לרוב מהגריה והמציאות קשה עבורה ועבור דמינג, הם גרין בדירה אחת עם בן זוגה של האם ועם אחותו ובנה, זמן מה לאחר מכן כשדמינג בן 11 האם נעלמה והשאירה אותו עם אחותו של בן זוגה כאפוטרופסית אולם היא ויתרה עליו ומסרה את דמינג לאומנה אצל משפחה לבנה אקדמאית ללא ילדים שמאמצים אותו ומשנים את שמו לדניאל.
דניאל מתקשה להתמודד עם העולם ועם חוסר הבטחון של הוריו שמשתדלים ככל יכולתם.
בשלב מסוים הוא מגלה מידע לגבי האם ומנסה ליצור איתה קשר.
הספר מסופר מ2 נקודות מבט עיקריות. הראשונה והעיקרית היא של דניאל, אותו דמינג, ילס סיני חסר ביטחון ומבולבל מהשינויים בחייו, מהנטישה שהוא עבר ומהרצון להתמודד כילד אסיאתי בסביבה לבנה וסיפורה של האם אשר קיוותה למצוא עצמה מאושרת בארצות הברית וגילתה מדינה עוינת לזרים, קשה ומנוכרת.
העוזבים הוא ספר מעניין מאוד, רגיש ונוגע בנושאים פוליטיים מורכבים ורלוונטיים לימינו.
ספר מומלץ בחום.
הספרים ואני 