הוצאה עצמית
59 עמודים
שלומי בוכריס הוא משורר צעיר וזה ניכר בשיריו שחלקם מלאים תום ורגש.
וזה נורמלי כשמדובר במשורר צעיר שעוסק בחיפוש זהות אבל בוכריס בספר בכורה מגלה המון בגרות ועומק בשיריו שמשתלבים יפה עם חיפוש הזהות האישית והקול המיוחד שלו כמשורר.
מעבר לנושא הבנאלי של אהבה שכמעט כל משורר מתחיל נוגע בו בצורה זו או אחרת בוכריס נוגע בעולמות השונים, הדיאלוג בין עולם עליון לעולם תחתון, השיח השקט עם האל והחיפוש אחר המקום בו לא נרגיש יותר לבד.
כמה מהשירים בעיקר הקצרים מאוד נוגעים וכנים.
"כשישב אלוהים ויצר את העולם
השטן ניגש אל אוזנו ולחש משהו-
אותה לחישה המכונה בשם
שתיקה."
"מצולותיך
הן גם קו פני המים שלך.
אך להן, חוקים שונים,
מתרסקות כגלים אל תוך החוף
כאשר אני
טובע."
"לקואליצית המחשבות שלי
דרושים אלפי מנדטים,
בדמות אלפי
לילות"
את ספר השירה הצנוע והיפה הזה מסיים קטע ארוך שהוא מן פואמה תנכית שכאילו לקוחה מן המקרא וזה אולי הטקסט הכי אישי של בוכריס וגם פה יש דיאלוג עם לוציפר כאילו בוכריס נע בין העולמות.
כמובן שלא אסיים ספר שירה מבלי להתייחס לכריכה הצבעונית של דמות תווי פנים על רקע עיר עמוסה בבתים כאילו הדמות משתלבת ומשתקפת בחלל האורבני והופכת לחלק ממנה, חלק חסר פנים ואולי חסר אישיות ותחושות שמנסה לבנות את תווי פניו מחדש ואת אישיותו.
ספר שירה מעניין ומיוחד של משורר צעיר ומבטיח.
הספרים ואני 