טימות'י / ורלין קלינקנבורג
הוצאת עם עובד
122 עמודים
מאנגלית: אברהם יבין
בשנת 1789 כתב איש הדת וחוקר הטבע גילברט רייט ספר שנקרא "חקר הטבע של סלבורן" ווייט חקר את הטבע בסביבות העיירה סלבורן שמרוחקת כ80 ק"מ מלונדון, המחקר של וייט הציג כמה תגליות של ממש באותה התקופה בה הידע שלנו על אורחות בעלי החיים היו לא משמעותיות, התצפיות על הציפורים, מנהגיהן ועוד.
בין השאר חקר וייט צב שחי בגנו בשם טימות'י, הצב הזה לימים התברר כצבה נקבה ומי שרוצה לצפות בה יצטרך להרחיק עד המוזיאון להסטוריה של הטבע בלונדון.
ורנון קלינקנבורג החליט להוציא נובלה שמבוססת על סיפורו של הכומר החקרן דרך עיניה של הצבה ודרך נקודת מבטה.
בשימוש בשפה ארכאית מאותה תקופה ובניסיון לתאר את העולם ואת סביבותיה של סלבורן בצורה אותנטית אנחנו מגלים את עולמם של בני האדם מנקודת מבט שונה.
אין ספק שיש כאן ניסיון מעניין מאוד לנסות לדמיין איך העולם שלנו ייראה מנקודת מבטו של זוחל ויש בספר קטעים מעניינים מאוד ומשעשעים מאוד, הצב משמש ממש כאנתרופולוג חוקר שלא תמיד מצליח להבין התנהגויות כאלו ואחרות.
"קלות רגליים, זריזות – באלה לא די להם לבני האנוש. לא די להם ביכולתם לראות את רוב גופם במבט אחד. נחוץ להם גם לחזות בפרצופים שלהם עצמם. להכיר אותם בראי, בחלון הראווה של חנות, בלהב הסכין, בבריכה, לקרוץ לעצמם. לגחך כמו סוס בשפתיים משוכות לאחור. להחמיא לעצמם בהצצה ערמומית, אלגנטית. כאילו לא תכיר את עצמך בלכתך ברחוב. להעריך את תווי הפנים האלה כאילו של זר הם."
עמ' 42
ברובו הספר נחמד מאוד אבל לצערי יותר מנחמד אי אפשר לומר עליו.
זו נובלה עם נקודת מבט שונה וייחודית אבל שם זה נגמר.
אפשר לומר שזהו ספר חביב מאוד בעיקר בייחודיות של נקודת המבט וברפרנס לספר הקלאסי של הכומר החקרן אבל לא מעבר לכך.
הוצאת עם עובד
122 עמודים
מאנגלית: אברהם יבין
בשנת 1789 כתב איש הדת וחוקר הטבע גילברט רייט ספר שנקרא "חקר הטבע של סלבורן" ווייט חקר את הטבע בסביבות העיירה סלבורן שמרוחקת כ80 ק"מ מלונדון, המחקר של וייט הציג כמה תגליות של ממש באותה התקופה בה הידע שלנו על אורחות בעלי החיים היו לא משמעותיות, התצפיות על הציפורים, מנהגיהן ועוד.
בין השאר חקר וייט צב שחי בגנו בשם טימות'י, הצב הזה לימים התברר כצבה נקבה ומי שרוצה לצפות בה יצטרך להרחיק עד המוזיאון להסטוריה של הטבע בלונדון.
ורנון קלינקנבורג החליט להוציא נובלה שמבוססת על סיפורו של הכומר החקרן דרך עיניה של הצבה ודרך נקודת מבטה.
בשימוש בשפה ארכאית מאותה תקופה ובניסיון לתאר את העולם ואת סביבותיה של סלבורן בצורה אותנטית אנחנו מגלים את עולמם של בני האדם מנקודת מבט שונה.
אין ספק שיש כאן ניסיון מעניין מאוד לנסות לדמיין איך העולם שלנו ייראה מנקודת מבטו של זוחל ויש בספר קטעים מעניינים מאוד ומשעשעים מאוד, הצב משמש ממש כאנתרופולוג חוקר שלא תמיד מצליח להבין התנהגויות כאלו ואחרות.
"קלות רגליים, זריזות – באלה לא די להם לבני האנוש. לא די להם ביכולתם לראות את רוב גופם במבט אחד. נחוץ להם גם לחזות בפרצופים שלהם עצמם. להכיר אותם בראי, בחלון הראווה של חנות, בלהב הסכין, בבריכה, לקרוץ לעצמם. לגחך כמו סוס בשפתיים משוכות לאחור. להחמיא לעצמם בהצצה ערמומית, אלגנטית. כאילו לא תכיר את עצמך בלכתך ברחוב. להעריך את תווי הפנים האלה כאילו של זר הם."
עמ' 42
ברובו הספר נחמד מאוד אבל לצערי יותר מנחמד אי אפשר לומר עליו.
זו נובלה עם נקודת מבט שונה וייחודית אבל שם זה נגמר.
אפשר לומר שזהו ספר חביב מאוד בעיקר בייחודיות של נקודת המבט וברפרנס לספר הקלאסי של הכומר החקרן אבל לא מעבר לכך.
הספרים ואני 