הוצאת פרדס
309 עמודים
ענבר אשכנזי היא סופרת אמיצה מאוד, אני מעריך סופרים אמיצים אבל לפני הכל לאשכנזי יש ראיה של אמנית וזה בא לידי ביטוי בכך שבכתיבתה היא מעבירה מסרים, היא נוגעת במקומות שמעטים מעזים לגעת וחוקרת מצבים חברתיים ומצבים בתוך נפש האדם.
אני יודע לזהות את זה כי גם אני אמן בעצמי.
התחושה שלי היא שאשכנזי כותבת מתוך מקום של ביטוי וחיפוש ולא מתוך מקום של מסחריות כי הספר הזה לא מסחרי, הוא קשה, נוקב, אמיץ, לא מתאים לכל אחד ודורש התמודדות לא פשוטה בקריאתו עם נושא מורכב ופצעים שעלולים להוציא אותנו מהמקום הנוח. לא, זה לא ספר לשפת הבריכה, זה ספר שדורש מהקורא סבלנות רגשית גדולה, הכלה של נושא לא פשוט והתמודדות עם שפה שונה וכתיבה לא שגרתית.
אשכנזי שהיא גם אדריכלית נוף במקצועה בחרה בכריכה להראות לנו צבר, צמח מדברי שרדן שמנצל היטב את החסרונות שלו כדי לשרוד, והוא מנצל אותם כל כך טוב שהוא אחד בצמחים הנפוצים בישראל, זהו צמח לוחם ששורד עם מעט מים ומעט חום ואהבה כי לא נעים לגעת בו ויש רתיעה ממנו ולמרות הכל הוא חזק ואיתן.
בדיוק כמו ציונה גיבורת הספר, ציונה נולדה עם מום קשה ומורכב, זנב שיוצא מעמוד השדרה שלה, בדיוק כמו הסברס הפתוח כך כונתה ציונה.
ציונה גדלה עם הזנב שלא הצליחו להסירו בניתוח והיא ראתה בו חלק ממנה ולא רק חלק ממנה אלא אף פיתחה תחושה שהזנב הוא יישות עצמאית וציונה דיברה בלשון רבים כמו תאומים סיאמיים, "אנחנו"
המום של ציונה בודד אותה מהעולם, מקשרים חברתיים, היא הסתירה זאת מכולם אבל בתוכה היא לא היתה לבד, הזנב היה חלק ממנה, אישיות נפרדת אבל הם אחד.
כל פרק בספר נפתח עם תיאור של צמח מסוים ותיאור אקדמאי שלו וחשבתי לא מעט על הסיבות לפתיחת כל פרק ככה וסגירתו על ידי תיאור הצמח ועלו לי בראש כמה מחשבות בנושא, אחת מהן קשורה למחברת שכאדריכלית נוף צמחים הם חלק בלתי נפרד מעבודתה והוייתה בדיוק כמו ציונה שעבדה עם צמחים וראתה בהם חיבור גם למה שצומח לה בגב התחתון.
הצמחים חיברו את המחברת לציונה, יצרו קשר בלתי נפרד בין המחברת לדמות הבדיונית המורכבת באישיותה ובהווייתה.
כל צמח יש לו תכונות שעוזרות לו לשרוד במקום המחיה שלו, להתגבר על צמחים אחרים ולנצל את מה שהטבע נתן לו על מנת להתמקם בעולם הזה בדיוק כמו ציונה והזנב שלה ואפשר לחקור עוד לעומק על החיבורים השונים ונקודות הדמיון הרבות אבל לבינתיים נראה לי שזה מספיק.
תחשבו אם אתם מוכנים לצאת למסע המורכב הזה עם הטקסט הייחודי והאמיץ של ענבר אשכנזי כי צריך לומר את האמת, זהו ספר לא קל לעיכול ועם זאת אם תבחרו לצאת למסע הזה לא תישארו אדישים אחריו.
