בעל חיים / רון דהן

בעל חיים / רון דהן
בלה לונה
87 עמודים

אני אוהב את ספריו של רון דהן, הסיבה העיקרית שאני אוהב אותם כי רון דהן לא מנסה למצוא חן, לא מנסה לשדר משהו שהוא לא, הוא שופך את הקרביים שלו על הנייר, שוחט כל מה שאפשר לשחוט ומפזר את האיברים מסביב כאילו זועק, "זה אני" אני יודע שהדימוי הזה עלול להיות בעייתי אבל זה מה שעלה לי לראש.
דהן קרא לנובלה הקצרה הזו בעל חיים ומבחינתי יש לבחירה זו כמה משמעויות, קודם כל כי דהן הוא אדם שמעורב מאוד בשנים האחרונות למען זכויות בעלי החיים ושנית הספר שבעצם נכתב על עצמו או על כל בן אנוש אחר אומר שהיצר הטבעי שלנו לא שונה משאר היונקים, מהו האדם אם לא בעל חיים בעצם.
משורר נשוי בעל משפחה נוסע לפסטיבל שירה בליטא, יוצא מהמקום המוכר והנוח והוא לבדו, ללא מגבלות, ללא גבולות חם ומלא יצרים ומעבר לכל השירה והאמנות המשורר מחפש את עצמו דרך התעסקות במיניות, בבגידה, בתשוקה, בחיפוש עצמי, חיפוש זהות ויצר, יצר אנושי? חייתי? אולי זה אותו הדבר בעצם.
דהן לא חוסך בשפה, לא מתייפייף, שופך על הנייר את הדימויים הכי בוטים ואותנטיים, כמו כתיבה חסרת מעצורים, זרם תודעה של מחשבות ותחושות, כתיבה זועמת ונוקבת מלאת אנרגיות.
אין לקורא מושג מהו בדיון ומהי המציאות, דהן מערבב הכל ומותיר את הפרשנות לקורא, איפה הגבול בין תשוקותיו של המשורר למשפחתו שמחכה מעבר לים, בין המקום הבטוח שלו למקום החייתי היצרי והבוטה מלא הפיתויים והכאב.
המשורר השאיר משהו מאחוריו והוא כרגע אדם חדש בפסטיבל, ישות אחרת, מנותקת מגופה ומנפש, מחפשת משהו אחר.
אני אוהב כתיבה כזו, היא פשוט לא מתחנפת ואני מעריך אנשים שלא מתחנפים, בוטים, אמיתיים.
מאוד התחברתי לנובלה הקצרה אך הנוקבת הזו.

39744871_1557074877725746_8279972450129674240_n

 

צבע החלב / ניל ליישון

צבע החלב / ניל ליישון
תשע נשמות
219 עמודים
מאנגלית: רותם עטר

הנ ה ספר שלא יכול להשאיר אותך אדיש, הנה דמות זכירה שכתובה היטב ומועברת לקורא בצורה כזו שכשאתה מסיים את הספר אתה עסוק בניסיון לפענח את הדמות ולמה היא לא יוצאת לך מהראש.
יש כאן הצלחה ספרותית וספר נפלא וזו בדיוק בעיני מטרת הספרות או לפחות ספרות טובה, להשאיר אותך מהורהר וחסר מנוח אחרי קריאת רומן.
הספר זורק אותנו למאה ה19 לאנגליה הכפרית ולנערה בשם מרי, בת 15 הצעירה במשפחה שבה ישנה היררכיה ברורה מאוד ואבא מלא בשנאה עצמית וכעס על כך שיש לו רק בנות והוא מתייחס אליהן בהתאם.
מרי שסובלת במיוחד ממנו שומרת על אופייה המיוחד ועל שמחת חייה ומנסה להפיק מכל דבר את הטוב. בבית אין השכלה והנשים לא יודעות קרוא וכתוב והחיים אינם קלים עבור הבנות.
יום אחד מרי נשלחת לעבוד ולהתגורר בבית הכומר שגר לא רחוק משם, משם מתחילה חוויה אחרת, מרי לאט לאט לומדת קרוא וכתוב אצל הכומר ומתחילה להעלות את חוויותיה וחייה על הכתב ודרך תיעודה אנחנו מתחילילם לגלות מיהי מרי ומה עובר עליה וככל שהספר מתקדם הוא הופך מטריד ומצמרר יותר ויותר.
זהו ספר שהתחיל לאט והבניה הסיפורית כה חזקה שפשוט הקורא לא מסוגל להשאר אדיש בשום אופן.
דמותה של מרי בתוך הכאוס והכאב בחייה מגלה נערה חזקה ואינטיליגנטית שמנסה למצוא את נקודות האור הטובות והמשמעותיות בחייה.
הספר עצמו מלא בעילגות של מרי ורותם עטר בתרגום נפלא בעיני מנסה להעביר את העילגות הזו לעברית.
אני הבנתי מההתחלה את הסיבה לשיבושי השפה וחשוב לציין זאת למי שיקרא את הספר שלא חלילה יחשוב ששיבושי הספה הם טעות דפוס.
ספר עוצמתי ביותר שמובא בצורה עדינה ואולי בכך עוצמתו, הרכות שבו הוא כתוב.
מומלץ בחום.
39969538_1559552087478025_5842402020853547008_n

דרוש כפר / דותן לוי

דרוש כפר / דותן לוי
כנרת זמורה ביתן
309 עמודים

כבר עשור שאני עוסק בחינוך, בכל מסגרת אפשרית, תיכון, יסודי, דמוקרטי, נוער בסיכון, ערבים, יהודים, חינוך מיוחד, אוטיזם ועוד וככל שאני נמצא בחינוך ועובד עם ילדים אני מבין כמה השיעור המשמעותי הוא ביכולת של אנשי החינוך להבין את נפשו של הילד.
כילד שבעצמו היה זקוק למבוגר שיאמין בו וכילד שלא האמינו בו אני התגבשתי ובחרתי בחינוך מתוך אידיאל אמיתי של שינוי פני החברה.
חינוך זו העבודה הכי קשה שאני מכיר, היא הכי מאתגרת ואין סוף למקום שלנו ללמוד ולהתפתח, להשתכלל ולהבין טוב יותר את הנוער, את הילדים והספר הזה הוא בעיני ספר חובה לאנשי חינוך, אני לא מת על צמד המילים הזה ספר חובה, בעיקר לא בפרוזה וגם לא בעיון אבל אני חושב שהספר הזה עוזר לנו להבין טוב יותר את הילד והוא נותן כלים מעשיים בדרך התקשורת עם הילד והתלמיד או החניך.
המושג כפר הוא מושג של קבוצה, של קהילה, איך יוצרים קהילה ואיך יוצרים עבור הילד את התחושה שיש מי שמאמין בו למען עתיד טוב יותר.
הספר מדבר על הזמן כעוגן בהתפתחות הילד, על היחס של התלמיד לעברו, לשורשיו ועל מה שיוביל אותו מזכרון העבר ושורשיו להתפתחות האדם בעתיד וחיזוק זהותו,
הוא מדבר על מעגלי תיקון, אישי, חברתי, תיקון עולם ותיקון הלב ונושאים רבים, הוא מביא סיפורים מהשטח ומלמד את הקוראים דרכי התמודדות עם סיטואציות חינוכיות מורכבות יותר או פחות ומעשיר את עולמם של הקוראים ואנשי החינוך ומפתח אותם להיות אנשי חינוך טובים יותר ומכילים יותר.
ספר חשוב ומעשיר ומומלץ בחום רב.

39945284_1561531197280114_3964716016386179072_n

 

סימנים כחולים / אמילי מואטי

סימנים כחולים / אמילי מואטי
הוצאת תכלת
242 עמודים

הספר הזה נגע בי, הוא נגע בי מכמה סיבות ואגיע אליהם עוד מעט אבל לפני כל אני רוצה להתייחס לבחירה בעיצוב הכריכה.
אישה מחוקת פנים וזהות יושבת בחלל כלשהו בצבעים אפרוריים ובאוירה קצת קודרת אבל הפנים המחוקות, התחושה שבזהותה יכולה להיות כל אחת, אבל למעשה זו אינה כל אחת כי גיבורת ספרה של אמילי מואטי נוקטת בפעולה, עומדת על שלה ומשלמת על זה מחיר כבד, היא ידעה את המחיר ובחרה לשלם אותו.
איריס גיבורת הספר עברה חיים לא קלים בילדותי וחיפשה מפלט בפריז, חיים חדשים, הגשמת חלום וגם אהבה.
כשהיא נתקלת בו הוא נראה גבר חלומותיה, האיש שקיוותה להכיר, הם עולים למשרד ושם הוא מנסה לאנוס אותה ואיריס מאפשרת לו, לא מתנגדת מתוך פחד וחיה עם האונס הזה דרך הילד שנולד לה, לאיריס קשה להתמסר להורות מתוך הכאב שלה ומשם בא הרצון לנקום ואיריס נוקמת ורוצחת את הגבר.
הסיפור נע קדימה ואחורה בזמן, מהכלא איריס חיה את העבר, את החיים שהיו לה, איריס מרגישה שעשתה את המעשה הנכון והקורא מזדהה איתה, מואטי מייצרת לנו תחושה דרך הכתיבה שאותה רוצחת גואלת את עצמה ומחיה עצמה מחדש לאחר ששנים חיה בפחד, שנאה עצמית וכאב.
אמילי מואטי כותבת ספר ביכורים מאוד אמיתי וכנה, מאוד ישיר.
מרגישים כמה הכתיבה והספר היה בנשמתה של מואטי וכמה הספר הזה משמעותי עבורה לא רק כי זהו ספר הביכורים שלה אלא כי הנושא חשוב ובוער.
אהבתי את הספר, לא קל לקריאה ולא קל לעיכול אבל רגיש מאוד, כתוב היטב ומעניין לכל אורכו.
אנחנו חווים מסע לתוך נפש הגיבורה, מסע חיפוש, מסע של השלמה ומסע של ידיעה.
ספר טוב.

40178177_1563907560375811_5760598695049428992_n

ספר היוגה / נועם רז

ספר היוגה / נועם רז
צמרת הוצאה לאור
31 עמודים

נועם רז הוא אמן פלסטלינה ומתרגל יוגה ויש בספר הזה משהו מאוד חביב שיכול להנגיש את היוגה לילדים.
זהו אינו ספר ללימוד פלסטלינה, אין בו הדרכה איך להכין את הדמויות בספר אבל נועם משתמש בכישוריו האמנותיים כדי להנגיש את היוגה לכל המשפחה.
התוצאה היא מאוד חביבה בעיני, היא קלילה, מעוררת חיוך ופשוטה להבנה.
הדמויות בנויות מקסים וזה כבר הופך למסקרן עבור הילדים.
נועם מסביר בספר הזה על כמה תנוחות יוגה
תנוחת ההר
תנוחת העץ
תנוחת הירח
תנוחת הכסא
תנוחת הנשר
תנוחת הכלב
תנוחת הגמל
תנוחת מנוחת הלוחם
תנוחת עמידת נר
תנוחת המחרשה
תנוחת עמידת ראש

לכל תנוחה ישנה דמות פלסטלינה שמדגימה את התנוחה והסבר על התנוחה ואיך עושים אותה בפשטות ובקצרה.
יצאו לאחרונה כמה ספרים שמנסים להנגיש את היוגה לילדים וספר בפלסטלינה עדיין לא היה ובסך הכל מדובר בספר חביב מאוד.
מתאים לכל מי שרוצה לתרגל יוגה עם הילדים ולהנגיש אותה עבורם.

40161741_1564280450338522_2387749487247360000_n

החיים על פי הדוד מסין / אוריאל לין

החיים על פי הדוד מסין / אוריאל לין
סטימצקי
140 עמודים

הספר הזה הוא ספר מז'אנר סיפורי המתנה כפי שאני קורא להם ולכן ההתייחסות אליו היא מהמקום הזה כי כספר מתנה הוא עונה על הדרישות ומספק את הסחורה.
אני אישית פחות מתחבר לספרים האלה, הם נחמדים כמתנה וכהעשרה למי שמחפש אריזה מהודרת ומשפטים שאפשר לקחת הלאה, אני מעדיף יותר עומק והרחבה.
ועדיין סקרן אותי מאוד הפרויקט הזה והחשיפה הזו להתבוננות דרך העיניים הסיניות על החיים כאן ודרך המשפטים הקצרים האלה והאמרות שמובאות כאן אפשר להבין לא מעט.
יש כאן טיפים לחיים, משפטים מעצימים, ביקורת על ההתנהגות האנושית ועוד.
אוריאל לין מספר בהקדמה על הקשר שלו עם אותו בחור סיני שהחליט לאמץ אותו כדודו ולהעשירו בתפגמים ואמרות שהן חלק מחוכמת החיים הסינית.
לין לקח את המשפטים האלו וחיבר אותם לאיורים של גונן מעתוק והתוצאה? ספר מתנה נחמד למשפחה לקראת החגים.
יש לזה קהל רחב ואין לי ספק שזה יתפוס.
אני? באופן אישי אני מעדיף דברים אחרים.

40172268_1565005870265980_5065822855145455616_n

 

שתיים / אפיניטי קונאר

שתיים / אפיניטי קונאר
מחברות לספרות
331 עמודים
מאנגלית: יעל אכמון

אני קורא הרבה ספרות שמדברת על נושא השואה אבל עדיין לא יצא לי לקרוא ספר שמדבר על יוזף מנגלה והספר הזה קשור לנושא מנגלה ולניסויים האכזריים שהוא עשה באושוויץ.
"שתיים" זהו ספר לא קל לקריאה ועם זאת המחברת לא באה לגרום לקוראים טראומה ויצרה ספר שכתוב בצורה רגישה ופיוטית.
סיפורם של התאומים באושוויץ הוא מהסיפורים הכואבים ביותר בתקופת השואה, לכאורה הם חיו באיזור אחר מבודד יותר ו"נוח" יותר במה שקראו לו גן החיות של מנגלה.
הסיפור הוא סיפורם של התאומות פרל וסטשה זגורסקי שהגיעו לאושוויץ ועברו למקום בו מנגלה ערך את הניסויים.
דרך כתיבתה של קונאר אנחנו מתוודעים לניסויים שמנגלה עשה כאשר בדרך כלל הוא בחר בתאומה אחת לבצע ניסויים ורצה לבדוק את התגובה של התאומה השניה ובמקרה שלנו פרל נבחרה להיות זאת שיעשו עליה את הניסויים.
לאחר תקופה פרל נעלמת וסטשה משתחררת מהמחנה ומנסה לשקם את חייה, מתחברת לפליקס, גם הוא ניצול ניסויי מנגלה וביחד הם מנסים להתמודד עם משקעי העברו וכמו גם לבנות את עתידם, חדורי תחושת נקמה ורצון להבין מה קרה שם ואיפה התאום/ה, האם הם בחיים ומה עלה בגורלם.
זהו לא ספר שואה רגיל, זהו ספר התבגרות, ספר של התמודדות וניסיון לקום מחדש.
ספר אנושי מאוד, כואב ומצד שני רגיש מאוד שמסופר היטב.
בהחלט כדאי ועם זאת הנושא הכאוב לא מקל על קריאתו.
40376860_1567048736728360_6245615049545613312_n