הדברים שאיבדנו באש / מריאנה אנריקס
הוצאת עם עובד
170 עמודים
מספרדית: אדם בלומנטל
מריאנה אנריקס היא סופרת ארגנטינאית צעירה וזהו ספרה הראשון שמתורגם לעברית, יש תחושה מאוד לא נעימה בקובץ הסיפורים הזה וניכרים השפעות רבות בכתיבה שלה מגדולי הסופרים בארגנטינה כמו בורחס וקורטאסר שהיו מומחים בסיפורים קצרים מלאי מסתורין ועד סופרי אימה כגון סטיבן קינג ואף אדגר אלן פו.
את ההשפעות האלו היא גיבשה לסגנון משלה והביאה את הסיפורים האלו לשכונות העוני בארגנטינה, לפשע ולטירוף והתחושה היא שאינך באמת יכול להבין בין טירוף לבין העל טבעי.
אין באמת סיפור שהפחיד אותי באסופה זו אבל כמעט כולן צמררו אותי.
הגיבורים אובססיביים לגלות תעלומות שלא נותנות להן מנוח, חלקם אף מגיעים לטירוף, התחושה היא שאנריקס דרך הסיפורים האלו רוצה לחשוף את הקוראים לא למצב חברתי פוליטי בארצה ולעוני שבו ילדים שרויים, או מצבים בהם אנשים מאבדים עבודתם ונמצאים במצוקה רגשית גדולה.
הרבה מהדמויות בסיפורים אלו הן נשים וילדים, העיסוק בכך לא מפתיע אותי כמו גם נושא המיניות, הסטיה וההתעללות שהדמויות בסיפורים אלה חווים.
ילדה בעלת מום שנכנסת לבית נטוש ונעלמת בו, נשים ששורפות עצמן כמחאה על התעללות בנשים או עובדת סויצאלית שמפוטרת מעבודתה מגלה אובססיביות כלפי חשד להתעללות בילד בבית שכן ועוד ועוד סיפורים שכולן אלגוריות למצב חברתי קשה בארגנטינה ואולי לא רק בה.
הסיפורים נעים כמו שכתבתי בין העל טבעי למציאות הריאליסטית הלא פשוטה של גיבורי הספר ובעיני זהו ספר מעניין ומוצלח.
הוא לא פשוט ועם זאת כשנכנסים לעומקו מבינים את המסרים הנוקבים של הסופרת הזו שאני סקרן לקרוא עוד מכתביה.
הוצאת עם עובד
170 עמודים
מספרדית: אדם בלומנטל
מריאנה אנריקס היא סופרת ארגנטינאית צעירה וזהו ספרה הראשון שמתורגם לעברית, יש תחושה מאוד לא נעימה בקובץ הסיפורים הזה וניכרים השפעות רבות בכתיבה שלה מגדולי הסופרים בארגנטינה כמו בורחס וקורטאסר שהיו מומחים בסיפורים קצרים מלאי מסתורין ועד סופרי אימה כגון סטיבן קינג ואף אדגר אלן פו.
את ההשפעות האלו היא גיבשה לסגנון משלה והביאה את הסיפורים האלו לשכונות העוני בארגנטינה, לפשע ולטירוף והתחושה היא שאינך באמת יכול להבין בין טירוף לבין העל טבעי.
אין באמת סיפור שהפחיד אותי באסופה זו אבל כמעט כולן צמררו אותי.
הגיבורים אובססיביים לגלות תעלומות שלא נותנות להן מנוח, חלקם אף מגיעים לטירוף, התחושה היא שאנריקס דרך הסיפורים האלו רוצה לחשוף את הקוראים לא למצב חברתי פוליטי בארצה ולעוני שבו ילדים שרויים, או מצבים בהם אנשים מאבדים עבודתם ונמצאים במצוקה רגשית גדולה.
הרבה מהדמויות בסיפורים אלו הן נשים וילדים, העיסוק בכך לא מפתיע אותי כמו גם נושא המיניות, הסטיה וההתעללות שהדמויות בסיפורים אלה חווים.
ילדה בעלת מום שנכנסת לבית נטוש ונעלמת בו, נשים ששורפות עצמן כמחאה על התעללות בנשים או עובדת סויצאלית שמפוטרת מעבודתה מגלה אובססיביות כלפי חשד להתעללות בילד בבית שכן ועוד ועוד סיפורים שכולן אלגוריות למצב חברתי קשה בארגנטינה ואולי לא רק בה.
הסיפורים נעים כמו שכתבתי בין העל טבעי למציאות הריאליסטית הלא פשוטה של גיבורי הספר ובעיני זהו ספר מעניין ומוצלח.
הוא לא פשוט ועם זאת כשנכנסים לעומקו מבינים את המסרים הנוקבים של הסופרת הזו שאני סקרן לקרוא עוד מכתביה.
הספרים ואני 