שוק הגובלינים / כריסטינה רוזטי

שוק הגובלינים / כריסטינה רוזטי
הוצאת עוץ
איורים: עפרה עמית
מאנגלית: גילי בר-הלל סמו

הפואמה המעניינת והיפה הזו כל כך אניגמטית ומלאת שכבות של עומק שאפשר באמת לנתח אותה בלימודי ספרות אבל לפני שאגש אליה, אתייחס לאיורים המסוגננים והיפים של עפרה עמית ולעבודה של המתרגמת גילי בר-הלל סמו חשוב להתייחס לתקופה ולזרם ממנה באה כריסטינה רוזטי.
כריסטינה רוזטי מחברת הפואמה היא אחותו של גבריאל דנטה רוזטי ממייסדי אחוות הפרה רפאליטים, זרם אמנותי מהמאה ה19 שאם לנסות לתארו במשפט זהו זרם ששאף להחיות את הסגנון הגותי של ימי הביניים ולשוב את הפשטות ואל התוכן המוסרי של הציור האירופי בתקופה שלפני רפאל והרנסנס.
הם הקדישו חשיבות לריאליזם בציור ותשומת לב רבה לפרטים.
מתוך העולם הזה הגיעה כריסטינה רוזטי והגיעה הפואמה הזו.
זו פואמה מאוד גותית ועם המון סממנים דתיים של טוב ורע, של פיתוי ותשוקה, של אחוות משפחה ונתינה, הגובלינים המתוארים בספר כחיות מאונשות שמנסות לפתות נערות באמצעות מרכולתם ולסחוף אותם ואף לסמם אותם יכול להיות מפורש להמון וריאציות וכיווני מחשבה אבל על מה בעצם מדבר הפואמה?
הפואמה מדברת על שני אחיות בשם לורה וליזי שכל ערב שומעות את קריאות הגובלינים לטעום מפירותיהם המכושפים

"הנה בוקר חלף
ערב גם יחלף ביעף.
צאו וקנו, צאו וקנו:
ענבים הישר מגפן,
רימונים מלאים לפקוע,
דבש תמרים ואגסים,
שזיפים בשלל צבעים,
פרי העץ ופרי השיח,
רק לטעום וחיש לבלוע!
דמדמניות תפארת
גרגירים כאש בוערת,
תאנים שיש לטעם,
אתרוגים מן הדרום
חך ועין יענגו-
צאו וקנו, צאו וקנו!"

ערב אחד מתפתה לורה לטעום בעוד ליזי מסרבת להאזין להם והפירות סוחבים את לורה התמימה והבתולה אל מחוזות אחרים ומתנתקת מעולמה, קמלה ומזדקנת עד שאחותה שמסרבת לתת לה להיעלם למחוזות הסבל והפיתוי, של הגובלינים הולכת להצילה וכמעט נאנסת על ידיהם כאשר הם בכח מנסים לתת לה לאכול מן הפירות.
הקטע הזה שמתורגם נפלא הוא קטע אלים אך כה פיוטי.

"אחד יוביל הסוס למים,
עשרים לא יאנסוה שתות.
ככל שצריה חבטו והיכו בה,
קלסו ועלבו בה,
שדלו דחקו בה,
שרטו והשחירו עורה בצביטות,
בעטו בה, נגחו בה,
נשכו ודקרו בה,
במילה לא ענתה להם זאת.
שפה אל שפה הידקה היטב,
פן לתוך פיה הפרי יתחב;
אך שחוק בליבה כל עת תרטב
בעסיס הנדבק אל לחיה,
וזולג בגומות סנטרה,
ונמרח על גרונה הרוטט כמקפא."

אחוות האחיות, האהבה והעזרה ההדדית הצליחו וחילצו את האחות השבויה ומכלאה המטאפורי והנפשי אבל הפיתוי היה גדול.
קשה להתעלם מכל המסרים הדתיים בפואמה, החזרתיות על העובדה שהן היו בתולות, האלימות המינית, הטוב והרע ועוד.
אפשר לכתוב עוד רבות ולנתח את זה אבל זו סקירה ולא מאמר ואני רוצה להתייחס גם לאיורים המעולים של עפרה עמית.
הבחירה בשחור לבן עם נגיעות אדום היא מעניינת אפלה וגותית, יש כאן מן בריחה מהאיורים הפרה רפאליטים וניסיון לתת תחושה גותית מאוד ואפלה. בתוך השחור לבן נגיעות האדום חזקות מאוד, מדממות וקשות ואלו איורים סופר מעולים שנותנות לספר הזה אוירה קודרת וקשה.
זהו לא ספר ילדים ולא פואמה שמתאימה לילדים לא בשפה ולא במסר.
זוהי יצירה מורכבת ועמוקה.
מומלץ בחום רב.

2441344

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s