הוצאת כרמל
234 עמודים
אתחיל סקירה זו דווקא מהכריכה המסקרנת, דמות שקועה בתוך גזע עץ, עטופה כולה אבל לא כולה כלואה, יש פתח ויש מקום לצאת ולהשתחרר מהחניקה העוטפת הזו ואם מתבוננים היטב הדמות גם מחייכת.
אני חושב שבחירת האימאג' לכריכה נעשה במחשבה רבה מתוך רצון להעביר את תחושת הספר המורכב והרגיש הזה ותחושת הפקעת שעוטפת את הדמויות בו.תחושה שדור רודף דור והדמויות בו כלואות במן אותה מציאות קשה וסוגרת.
המחברת היא פסיכולוגית וזה ניכר בספר שמתאר מצבים רגשיים מורכבים שרק מי שעוסק בנפש האדם יכול לכתוב וזיוה עודד עושה זאת בצורה מעניינת מאוד שכתובה היטב בספר שלעיתים לא קל לקריאה ועדיין קשה להתנתק ממנו ומהדמויות שמתוארות בו.
הדמות העיקרית בספר הוא יוסף בן לרחל, אישה מסובכת ואובססיבית שחוותה ילדות קשה התייתמות ונטישה, מתאהבת יעקב שבוגד עם רחל באשתו ונראה שהפקעת שלה רק מסתבכת ועוטפת אותה.
לאחר לידת יוסף הם חיים במנזר ויוסף גדל לתוך מציאות קשה, חוסר יציבות רגשית ונפשית, יוסף בסופו של דבר מבין שההיחלצות מהפקעת תלויה אך ורק בו.
הספר מתאר את התהליכים שעוברים הדמויות, את המורכבות של החיים ואת הקשיים שאנחנו סוחבים איתנו בעקבות טראומות ילדות.
זהו ספר מורכב ופסיכולוגי ועם זאת מעניין מאוד ברובו ולכן אני ממליץ על קריאתו.
כדאי.
הספרים ואני 