המכונה נעצרת / א"מ פורסטר
הוצאת נהר
91 עמודים
מאנגלית: מירי אליאב־פלדון
הספרות הדיסוטופית והמגוון הרחב שלה נגעו בתופעות חברתיות או ניסיון להזהיר את האנושות מפני עתיד קודר ובדרך כלל עסקו בחברות טוטאליטריות קיצוניות מאוד ולרוב בספרים האלו היתה דמות שהתמרדה או יצאה כנגד המשטר וניסתה לשנות את המצב הקיים והקודר.
פורסטר בספר זה הצליח בצורה מסוימת לחזות את העתיד ואת ההווה בו אנחנו חיים כיום בצורה די מוצלחת.
אם אנחנו מתבוננים על החברה בה אנחנו חיים היום אין כמעט תקשורת בינאישית, אנחנו חיים דרך מסכים, מתנהלים דרך מסכים ונראה שלאט לאט זה אף מקצין. האפליקציות, הראש למטה דרך הטלפון, אנשים שיושבים אחד בסמוך לשני ומסתמסים במקום לשוחח עולם הרשת החברתית הנרחב ורק על זה אפשר לכתוב סדרת מאמרים שלמה ותזות על התופעה הזו.
אבל הסגידה שלהנו למסכים קטנים כגדולים מעלימה לאט לאט את היכולת לתקשר פנים מול פנים.
בעולם הדיסוטופי של פורסטר בספר שנכתב בשנת 1909 אנחנו חווים עולם קודר ועצוב שבו קיימת מכונה שהשתלטה על חיי בני האדםאשר בנו אותה ומנתבת אותם דרך המסכים, בני האדם חיים מתחת לפני הקרקע כאשר פני כדור הארץ לא ראויים לחיים ואפשר לעלום רק עם משאף, כל אדם חי בתא משלו שם הוא חווה את העולם, יכול לשנות אווירה, מזג אויר ולתקשר עם אנשים אחרים.
הבדידות הזו שלמראית עין נראית כמו כפר גלובלי וירטואלי הוא למעשה אשליה .המכונה כביכול מעניקה לאדם את כל מה שהוא צריך וגורמת לו לחוש שתקשורת בינאישית אינה נחוצה יותר.
בתוך העולם הזה קונו רוצה לראות את אימו ולא דרך המסך אך אימו רואה בזה כפירה. קונו לא מוכן לוותר ומתחיל את המסע לעבר אימו ואולי גם לסופה של המכונה.
זוהי נובלה קצרה אבל הרלוונטיות שלה לימינו היא מדהימה, התובנות שלה חשובות והיא בהחלט מומלצת.
הוצאת נהר
91 עמודים
מאנגלית: מירי אליאב־פלדון
הספרות הדיסוטופית והמגוון הרחב שלה נגעו בתופעות חברתיות או ניסיון להזהיר את האנושות מפני עתיד קודר ובדרך כלל עסקו בחברות טוטאליטריות קיצוניות מאוד ולרוב בספרים האלו היתה דמות שהתמרדה או יצאה כנגד המשטר וניסתה לשנות את המצב הקיים והקודר.
פורסטר בספר זה הצליח בצורה מסוימת לחזות את העתיד ואת ההווה בו אנחנו חיים כיום בצורה די מוצלחת.
אם אנחנו מתבוננים על החברה בה אנחנו חיים היום אין כמעט תקשורת בינאישית, אנחנו חיים דרך מסכים, מתנהלים דרך מסכים ונראה שלאט לאט זה אף מקצין. האפליקציות, הראש למטה דרך הטלפון, אנשים שיושבים אחד בסמוך לשני ומסתמסים במקום לשוחח עולם הרשת החברתית הנרחב ורק על זה אפשר לכתוב סדרת מאמרים שלמה ותזות על התופעה הזו.
אבל הסגידה שלהנו למסכים קטנים כגדולים מעלימה לאט לאט את היכולת לתקשר פנים מול פנים.
בעולם הדיסוטופי של פורסטר בספר שנכתב בשנת 1909 אנחנו חווים עולם קודר ועצוב שבו קיימת מכונה שהשתלטה על חיי בני האדםאשר בנו אותה ומנתבת אותם דרך המסכים, בני האדם חיים מתחת לפני הקרקע כאשר פני כדור הארץ לא ראויים לחיים ואפשר לעלום רק עם משאף, כל אדם חי בתא משלו שם הוא חווה את העולם, יכול לשנות אווירה, מזג אויר ולתקשר עם אנשים אחרים.
הבדידות הזו שלמראית עין נראית כמו כפר גלובלי וירטואלי הוא למעשה אשליה .המכונה כביכול מעניקה לאדם את כל מה שהוא צריך וגורמת לו לחוש שתקשורת בינאישית אינה נחוצה יותר.
בתוך העולם הזה קונו רוצה לראות את אימו ולא דרך המסך אך אימו רואה בזה כפירה. קונו לא מוכן לוותר ומתחיל את המסע לעבר אימו ואולי גם לסופה של המכונה.
זוהי נובלה קצרה אבל הרלוונטיות שלה לימינו היא מדהימה, התובנות שלה חשובות והיא בהחלט מומלצת.
הספרים ואני 