שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי / ג'ואנה קאנון
תמיר // סנדיק
406 עמודים
מאנגלית: שי סנדיק
אם בספרה הראשון של ג'ואנה קאנון "הצרה עם עיזים וכבשים" ניתן היה להבחין בבוסריות מסוימת למרות שאהבתי את הספר יש כאן תחושה של התבגרות שלה כסופרת, נדמה שהספר הזה בשל יותר, עמוק יותר, ונעשתה על ידי הסופרת עבודה מעמיקה, התייחסות לדמויות ולעלילה בצורה יותר בשלה בעיני והתוצאה היא ששלושה דברים שצריך לדעת על אלזי הוא ספר טוב מאוד שמדבר על נושא רגיש לכולנו, נושא ההזדקנות
ההזדקנות שמלווה בבדידות, בחיים בדיור מוגן, בניסיון לשמר משהו משמחת החיים ולשמר את זכרונות העבר אלו התמודדויות שגיבורי הספר הזה עוברים ומתמודדים איתם.
לא זוכר מתי לאחרונה הייתי בדיור מוגן אבל אני חושב שקאנון יצרה בספר זה תחושת אמון בינה לבין הקורא ויצרה דמויות אמינות מאוד שקל להתחבר אליהן ואני בטוח שקאנון בילתה בדיור מוגן לא מעט עבור המחקר בספר זה כדי ליצור את האמינות שאני חוויתי.
פלורנס היא דיירת בדיור מוגן, אישה בת 80 שמתמודדת עם השינוי החייה מהבית למקום עם אנשים כמוה, היא נמצאת שם עם חברתה מילדות ששמה אלזי וביחד עם חבר בשם ג'ק הם מנסים לפתור תעלומה מסתורית ומוזרה.
יום אחד מגיע דייר חדש לדיור המוגן ששמו גבריאל פרייס אבל אלזי לא מאמינה לו שהוא מי שהוא טוען שהוא.
היא בטוחה שזה רוני. בחור שמת בטביעה לפני שישים שנה. היא זוכרת שהיא ראתה אותו מת,
פלורנס המבולבלת לא מתכוונת להניח לתעלומה הזו לחלוף על פניה וביחד עם אלזי וג'ק הם מנסים לפצח את התעלומה בכל מחיר.
היא צוללת לעברה ולילדותה, מחטטת בזכרונות ואת מה שהיא תגלה אתם הקוראים תגלו לבד.
מעבר לסיפור המתח הבלשי העדין והיפה הזה הספר עוסק בנושאים קשים ומורכבים כמו זקנה, בדידות, ההתמודדות עם דמנציה אבל גם נושאים מרגשים וחזקים כגון חברות חזקה וארוכת שנים שרק מתעצמת עם התקדמות העלילה.
זהו ספר על אנשים, אנשים שמתמודדים בערוב ימיהם עם דחייתם מהחברה, עם תחושה שמבודדים אותם מהעולם והם צריכים להרגיש שוב חיים ואיך אפשר להרגיש יותר חי מאשר מסע בלשי מרתק ומלא אנרגיה וחיות.
ספר מקסים של ג'ואנה קאנון ואני מאוד נהניתי ממנו
תמיר // סנדיק
406 עמודים
מאנגלית: שי סנדיק
אם בספרה הראשון של ג'ואנה קאנון "הצרה עם עיזים וכבשים" ניתן היה להבחין בבוסריות מסוימת למרות שאהבתי את הספר יש כאן תחושה של התבגרות שלה כסופרת, נדמה שהספר הזה בשל יותר, עמוק יותר, ונעשתה על ידי הסופרת עבודה מעמיקה, התייחסות לדמויות ולעלילה בצורה יותר בשלה בעיני והתוצאה היא ששלושה דברים שצריך לדעת על אלזי הוא ספר טוב מאוד שמדבר על נושא רגיש לכולנו, נושא ההזדקנות
ההזדקנות שמלווה בבדידות, בחיים בדיור מוגן, בניסיון לשמר משהו משמחת החיים ולשמר את זכרונות העבר אלו התמודדויות שגיבורי הספר הזה עוברים ומתמודדים איתם.
לא זוכר מתי לאחרונה הייתי בדיור מוגן אבל אני חושב שקאנון יצרה בספר זה תחושת אמון בינה לבין הקורא ויצרה דמויות אמינות מאוד שקל להתחבר אליהן ואני בטוח שקאנון בילתה בדיור מוגן לא מעט עבור המחקר בספר זה כדי ליצור את האמינות שאני חוויתי.
פלורנס היא דיירת בדיור מוגן, אישה בת 80 שמתמודדת עם השינוי החייה מהבית למקום עם אנשים כמוה, היא נמצאת שם עם חברתה מילדות ששמה אלזי וביחד עם חבר בשם ג'ק הם מנסים לפתור תעלומה מסתורית ומוזרה.
יום אחד מגיע דייר חדש לדיור המוגן ששמו גבריאל פרייס אבל אלזי לא מאמינה לו שהוא מי שהוא טוען שהוא.
היא בטוחה שזה רוני. בחור שמת בטביעה לפני שישים שנה. היא זוכרת שהיא ראתה אותו מת,
פלורנס המבולבלת לא מתכוונת להניח לתעלומה הזו לחלוף על פניה וביחד עם אלזי וג'ק הם מנסים לפצח את התעלומה בכל מחיר.
היא צוללת לעברה ולילדותה, מחטטת בזכרונות ואת מה שהיא תגלה אתם הקוראים תגלו לבד.
מעבר לסיפור המתח הבלשי העדין והיפה הזה הספר עוסק בנושאים קשים ומורכבים כמו זקנה, בדידות, ההתמודדות עם דמנציה אבל גם נושאים מרגשים וחזקים כגון חברות חזקה וארוכת שנים שרק מתעצמת עם התקדמות העלילה.
זהו ספר על אנשים, אנשים שמתמודדים בערוב ימיהם עם דחייתם מהחברה, עם תחושה שמבודדים אותם מהעולם והם צריכים להרגיש שוב חיים ואיך אפשר להרגיש יותר חי מאשר מסע בלשי מרתק ומלא אנרגיה וחיות.
ספר מקסים של ג'ואנה קאנון ואני מאוד נהניתי ממנו
הספרים ואני 