לב האפלה, מוצב של קדמה / ג'וזף קונרד
הוצאת עם עובד
187 עמודים
תרגום: אברהם יריב
כשאני קורא סיפורים כמו של קונרד אני שואל את עצמי כמה השתנה מאז? אז כן, אפריקה היום לא נשלטת על ידי האירופאים הלבנים אבל האם האירופאים עדיין פוחדים מאפריקה? מרגישים מאוימים, מרגישים נעלים מעל האדם השחור? תשובתי היא שכן, קולוניאליזם, אחד מפשעי המאה ה19 והמאה העשרים עדיין קיים בעולם, יש תחושה שהאפריקאים עדיין לא ממש משתחררים מאימת השלטון הלבן וההתנשאות הלבנה.
קונרד מביא לנו בנובלה אולי הכי מפורסמת שלו ובסיפור הקצר שנלווה אליו בספר זה את התחושות שהקולוניאליזם גורם, את השנאה, תחושת העליונות, היד הקלה על ההדק, האובססיביות לכל אוצרות הטבע שבאפריקה שבאים על חשבון חיי אדם ועוד ועוד עוולות שמתוארות בצורה לפעמים קצת סכמטית לפעמים קצת תיעודית ולפעמים כסיפור מצמרר על אפריקה תחת שלטון לבן.
בהשפעת הספר לב האפלה יצא שנים לאחר מכן סרטו המצמרר של פרנסיס פורד קופולה "אפוקליפסה עכשיו" השפעתו של קונרד בספר זה היתה חזקה מאוד.
ספר זה מתאר את המסע של מרלו במעלה נהר הקונגו בספינה בחיפוש אחר הסוכן קורץ, סוכן מצליח של החברה שנותק עימו הקשר.
דרך המסע מתוודע מרלו לעוולות של הלבנים באפריקה ולניצול.
קורץ מתגלה בסופו של דבר כראש שבט מקומי וכאדם אכזר ותאב בצע ואולי זה הסימבול של האדם הלבן שמשתלט על האדם השחור, צמא לאוצרותיו ומרגיש עליון.
זהו ספר מצמרר וחזק מאוד שמבליט את כשרונו של קונרד לתאר את הקולוניאליזם כאכזרי במיוחד.
החלק השני או הסיפור השני בספר זה" מוצב של קדמה" פחות מצמרר מ"לב האפלה" אך מתאר בצורה קרה את הקולוניאליזם מנקודת מבט אחרת של שני לבנים שהשתלטו על תחנת מסחר שמפקחת על העברת שנהב, עצלנים וחסרי יכולת, התנהגותם, הביזה שלהם וההתנשאות הזו היא סימבול ללבן האכזרי שחושב שאפריקה שייכת לו ולא לאזרחיה, תחושת העליונות המאוסה וקשה כל כך.
ספריו של קונרד רלוונטיים גם להיות ולנצח כל עוד האנושות תמשיך להתנהל כפי שהיא מתנהלת.
ספר חשוב.
הוצאת עם עובד
187 עמודים
תרגום: אברהם יריב
כשאני קורא סיפורים כמו של קונרד אני שואל את עצמי כמה השתנה מאז? אז כן, אפריקה היום לא נשלטת על ידי האירופאים הלבנים אבל האם האירופאים עדיין פוחדים מאפריקה? מרגישים מאוימים, מרגישים נעלים מעל האדם השחור? תשובתי היא שכן, קולוניאליזם, אחד מפשעי המאה ה19 והמאה העשרים עדיין קיים בעולם, יש תחושה שהאפריקאים עדיין לא ממש משתחררים מאימת השלטון הלבן וההתנשאות הלבנה.
קונרד מביא לנו בנובלה אולי הכי מפורסמת שלו ובסיפור הקצר שנלווה אליו בספר זה את התחושות שהקולוניאליזם גורם, את השנאה, תחושת העליונות, היד הקלה על ההדק, האובססיביות לכל אוצרות הטבע שבאפריקה שבאים על חשבון חיי אדם ועוד ועוד עוולות שמתוארות בצורה לפעמים קצת סכמטית לפעמים קצת תיעודית ולפעמים כסיפור מצמרר על אפריקה תחת שלטון לבן.
בהשפעת הספר לב האפלה יצא שנים לאחר מכן סרטו המצמרר של פרנסיס פורד קופולה "אפוקליפסה עכשיו" השפעתו של קונרד בספר זה היתה חזקה מאוד.
ספר זה מתאר את המסע של מרלו במעלה נהר הקונגו בספינה בחיפוש אחר הסוכן קורץ, סוכן מצליח של החברה שנותק עימו הקשר.
דרך המסע מתוודע מרלו לעוולות של הלבנים באפריקה ולניצול.
קורץ מתגלה בסופו של דבר כראש שבט מקומי וכאדם אכזר ותאב בצע ואולי זה הסימבול של האדם הלבן שמשתלט על האדם השחור, צמא לאוצרותיו ומרגיש עליון.
זהו ספר מצמרר וחזק מאוד שמבליט את כשרונו של קונרד לתאר את הקולוניאליזם כאכזרי במיוחד.
החלק השני או הסיפור השני בספר זה" מוצב של קדמה" פחות מצמרר מ"לב האפלה" אך מתאר בצורה קרה את הקולוניאליזם מנקודת מבט אחרת של שני לבנים שהשתלטו על תחנת מסחר שמפקחת על העברת שנהב, עצלנים וחסרי יכולת, התנהגותם, הביזה שלהם וההתנשאות הזו היא סימבול ללבן האכזרי שחושב שאפריקה שייכת לו ולא לאזרחיה, תחושת העליונות המאוסה וקשה כל כך.
ספריו של קונרד רלוונטיים גם להיות ולנצח כל עוד האנושות תמשיך להתנהל כפי שהיא מתנהלת.
ספר חשוב.
הספרים ואני 