השיר הראשון הוא החד ביותר

"שימו לב לירח הנמלט לתוך צמרות העצים
שימו לב לאיש על הספסל. קערתו ריקה
שימו לב לרעידות העובר, שימו לב לתינוק,
מרגע לרגע הוא משתנה לנגד עינינו.
שימו לב ללילה המתכלה. העמיקו בו לפני שיוכתם באור
שימו לב לסבל. הכל שביר."

שירתה חודרת נוגעת ואינטנסיבית. התחברתי מאוד.

"אדם בלדתו פניו חוורים
ידיו רפות אבל כוחותיו מובטחים.
אדם מאבד איולת במותו
שאין בו תמימות גדולה מן המוות.
ובכל זאת מחליף עורו לעיתים
להיות הלך. לבוא בין אנשים."