שלוש נקודות
205 עמודים
הספר הזה בא לי בתקופה מאוד מאוד סוערת בחיי וכשקראתי אותו מצאתי את עצמי עומד בצמתים מאוד דומים שעמדה בו גיבורת הספר אלה.
קודם כל אני אמן וצייר שלא צייר כבר כמה שנים טובות עקב משברים שונים. אמנות עבורי צריכה לבוא ממקום של רוגע פנימי ופריון פנימי וכשאין לי את זה איני יכול ליצור ולכן האמנות חסרה לי ברובדים כל כך רבים.
הדבר השני הוא שבנסיבות שלא אפרט מן הסתם בפוסט זה מצאתי את עצמי לוקח משמורת מלאה על הילד שלי בן תשע השנים.
למעשה חיי ואולי לא רק חיי אלא חיי אנשים רבים שנמצאים בפירוק משפחתי מוצאים עצמם מתמודדים עם משברים רבים שמסרסים דברים רבים בחייהם.
המשבר הקיומי והקושי להתמודד איתו מביא אנשים לחפש דרכים אלטרנטיביות למצוא את המהות מול הקיום ולהביא את המהות לקדמת הבמה.
אסנת סבן, סופרת מוכשרת מביאה לנו בכישרון רב את סיפורה של אלה שמתמודדת עם משברים כאלה כגון בעל בוגדני וילד מתבגר שלא רוצה לגור יותר אצל אימו.
דווקא בנקודת המשבר הזו אלה חוזרת לצייר, נזכרת באישה שלימדה אותה בילדותה לצייר ומוצאת עבודה בגלריה ואף יוצרת קשר מעניין עם בעל הגלריה.
המחברת מביאה לנו כאן סיפור רגיש ויפה שכתוב מקסים, נעים לקריאה והחיבור אל הדמויות קל כי כל כחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו בנקודת קצה ודווקא בנקודות הקצה האלו אנחנו יכולים לפרוח.
היכן שיש שורשים תמיד יכול לצמוח גבעול חדש וחזק יותר מקודמו רק צריך את העוגן הזה.
אני זוכר שכילד העוגן שלי היה הציור ולא סתם התחברתי לסיפורה של אלה ולכתיבתה של סבן כי אני נמצא באותן צמתים סוערים.
הספרים ואני 