לפני שאתייחס לתוכן הספר ברצוני לומר כמה דברים על השילוב המרתק הזה בין שתי ההוצאות האלו.
קודם כל הן מניבות סדרת ספרים נפלאה, קלאסית ומרתקת ואני מאוד מתחבר עד כה לכל הספרים שיצאו מהחיבור הזה.
אני מאוד אוהב את עיצוב הכריכות המעניין והצבעוני שבולט מאוד על מדף הספרים ברשתות ומגרה את העין ויוצר סקרנות אצל הקונים ואוהבי הספרים אז זה לפני הכל, ואם צריך להחמיא אני מחמיא.
בטיימינג מאוד מעניין הספר הזה יצא כמעט במקביל להוצאה המחודשת של המאמר הכה חשוב של אמיל זולא "אני מאשים" שבו זולא יצא נגד האשמים האמיתיים בפרשת דרייפוס ועורר סערה גדולה מאוד בצרפת, מירבו התייצב לצד דרייפוס בפרשה ההיא והחיבור בין הרומן החתרני והמצוין הזה לבין פרשת דרייפוס בהחלט קיים ואף מוזכר בספר.
התקופה בה מדובר היא סוף המאה ה19, תחילת המאה העשרים בצרפת וסלסטין בחורה צעירה שמחליטה לעבוד כמשרתת ועבדה בפריז בבתים של אצילים ובורגנים מגיעה לעיירה קטנה בנורמנדי לשרת זוג עשיר וכותבת את קורותיה ביומן.
הספר הוא ביקורת חברתית נוקבת על החברה הצרפתית, על בעלי הממון והמעמדות בצרפת, על היחס לחלשים ועניים.
בעלי המעמד הגבוה רואים עצמם מורמים מעם, שחצנים וחסרי מוסר.
סלסטין מבינה את מעמדה אבל גם מבינה את כוחה ואת המשחק שהיא צריכה לשחק כשהיא נמצאת בסביבת בעלי הממון.
מדאם ומסייה המעסיקים שלה הם אנשים שונים מאוד אחד מהשני והיחס בעיקר של המאדאם כלפי סלסטין והעובדים הנוספים הוא משפיל במיוחד.
באותה תקופה בעקבות פרשת דרייפוס הגזענות בצרפת עולה ומתעצמת ומירבו מזכיר בספר זה את הפרשה דרך הגזענות והשנאה של האנשים כלפי היהודים באותה התקופה.
מירבו הוא סופר מצוין שחשוב לתרגם עוד מספריו שכן הביקורת החברתית שלו חשובה ורלוונטית מתמיד.
ספר מעניין שכתוב נפלא ומתורגם טוב מאוד על ידי אסנת יקירה.
מומלץ מאוד.