לכל יתמות יש את הסיפור העצוב שלה, כל יתמות היא שונה, עולם ומלואו, סיפור חיים שלם ומשהו משתנה באדם שחווה את אותה היתמות.
אני יודע, אני חוויתי יתמות ואני נאלצתי לעזוב את משפחתי הביולוגית בעל כורחי.
לא הותירו לי ברירות, לא שאלו את דעתי או את דעת אחותי ומצאתי את עצמי מגיע לאומנה לא פעם אלא פעמיים.
הפצע נשאר פתוח ויישאר פתוח עד מותי, הוא חלק ממני, מהאישיות שלי וממה שאני סוחב.
אבל הגורל לפעמים לא מכין אותך לדברים שאתה תעבור בהמשך והספר המצוין הזה של בנדיקט ולס ממחיש את סיפורה של משפחה אחת ובעיקר בן מאותה משפחה, ז'יל.
שלושת הילדים של אותה משפחה ז'יל ליז ומרטי התייתמו מהוריהם עקב חוסר מזל/ גורל, אתם תחליטו.
כל שנה הם נוסעים לסבתא לחופשה ובאותה שנה ההורים השאירו את הילדים אצל דודתם ונסעו לבדם ובאותה נסיעה מצאו את מותם בתאונת דרכים קשה.
הילדים מוצאים את עצמם בפנימיה וכל ילד מותא דרך אחרת להתמודד עם האסון והטלטלה.
ליז נסחפת לחיי נעורים סוחפים ומטלטלים, מרטי מסתגר בלימודיו וז'יל נשאר בודד כאשר הקשר האמיתי היחידי שלו מתפתח עם נערה בשם אלווה.
הקשר נותר עם השנים ומתחדש לאחר מכן והקוראים יגלו לבד מה גורל הקשר המיוחד הזה בין שני הנפשות המיוחדות האלו.
מתוך המשבר כל אחד מוצא את דרכו לחיים ואת דרכו להתמודד עם העולם ועם מה שמצפה לכל אחד מאיתנו.
אני יודע, כאדם בוגר אני מתמודד ללא הפסק על השלכות של מה שקרה לי בילדות. כך גם אותם ילדים מיותמים שכל אחד מהם בחר את הנתיחב המיוחד לו.
ספר כואב ורגיש שכתוב היטב ונוגע מאוד.
מומלץ.