האל החושני / אביעד קליינברג
ספרי עליית הגג
269 עמודים

למרות שאני אתאיסט ואולי דווקא בגלל שאני אתאיסט הנסיון להבין את תפיסת האל מרתקת בעיני ואני מוצא את עצמי קורא על כך לא מעט.
הספר של אביעד קליינברג הוא בדיוק הספר שעוסק בתכנים אלה ומעניין אותי ומצאתי אותו מרתק למדי.
אותנו לימדו שהאל המונותיאיסטי הינו חסר גוף, צורה, ריח טעם ולא נתפס בחושים שלנו ועם זאת בתרבויות עתיקות כבר ניסו להאניש את האל, לתת לו צורת אדם זקן ועוד.
הרי בתקופת המקרא ניסו גם אז לתת לאל צורה ןלנסות לאפיין אותו דרך החושים שלנו וקליינברג ממחיש לנו זאת בספר זה.
יש לא מעט דוגמאות בספר גם בנצרות וגם ביהדות איך האדם/ המאמינים ניסה לתת לאל משמעויות פיזיות חושניות על מנת להקל על האמונה באותו אל ועל מנת להמחיש אותו.
כך אנחנו רואים בנצרות באמצעות סעודת הלחם כשאר הנוצרים טועמים מדבו ובשרו של ישוע בנו של האל.
ביהדות מומחש לנו קולו של האל במעמד הר סיני לא רק אל משה אלא גם אל הכהנים שעלו איתו את ההר ושמעו את קולו של האל.
קליינברג מדבר גם על חוש הרי שמופעי במקרא כאשר האל מוזכר או מופיע ישנו ריח אחר ועוד.
הספר עצמו מדבר לא רק על הנושאים החושיים אלא גם על האמונה, מהי אמונה, מה פירוש להאמין במשהו על חושי והקושי באמונה מסוג זה ועוד.
למרות העיסוק בעיקר באל המונותאיסטי ובדתות המונותאיסטיות שמתי לב שהאסלאם לא מוזכר בספר זה וזה מעניין להבין למה האסלאם נעדר מהדוגמאות שאותם בחר קליינברג להביא.
ספר מרתק מאוד ולפחות עבורי חידש לא מעט.
כדאי מאוד לקרוא.