המיועד / חיים פוטוק
תמיר / סנדיק
358 עמודים
מאנגלית: שי סנדיק
ליהדות פנים רבות, כמו לאנשים.
לעיתים אנחנו מכירים רק את מה שמולנו, מה שמוכר לנו וידוע לנו, ומאוד קשה לנו להתחבר לאנשים שונים מאיתנו בתכלית, אבל משהו בכל זאת מחבר, לכל בני האדם יש מכנה משותף מסוים שיכול לחבר אפילו קצוות.
כך גם בסיפור הנפלא הזה של החברות רבל השנים בין ראובן מלטר יהודי אורתודוכסי מודרני כפי שמכנים אותו בכריכה האחורית לבין דני סונדרס, נער חרדי, בנו של מנהיג קהילה גדולה בברוקלין ומי שמיועד להיות האדמו"ר הבא, היורש של אביו.
ההכרות בין מלטר לסונדרס לא היתה אמורה להתרחש אבל היא התרחשה בכל זאת.
דרך מקרה מצער במשחק בייסבול נפגשו השניים וממקום של איבה דווקא נוצרת חברות בלתי צפויה בין יהודי מודרני לבין חרדי מקהילה קנאית שמתקשה לקבל זרים.
החיבור הזה בין שני הנערים שהוא מרכז הסיפור המרתק הזה מביא אותנו גם לחוות את התקופה הסוערת שבה הסיפור מתרחש, אמצע מלחמת העולם השניה, היטלר במסע כיבושים, מימדי השואה עדיין לא ידועים ואמריקה סוערת.
האירועים ההסטוריים החשובים בקרב היהודים בארצות הברית, מלחמת העולם הראשונה, מימדי השואה שהתגלו והותירו את כולם בהלם וכמובן תהליך ההכרה בצורך במדינה יהודית הם הליבה של הסיפור.
בין לבין מדובר בשני נערים סקרנים ובעיקר החיפוש העצמי של הנער המיועד דני סונדרס.
מה בעצם הוא רוצה מעצמו? סקרנותו לא יודעת גבולות ובניגוד לרצון אביו סונדרס מוצא עצמו מבלה שעות בספריה וקורא על אבולוציה וקורא על פרויד ומחפש את עצמו, האם הוא רוצה בכלל להיות אדמו"ר? הרי זו חובתו.
החברות נמשכת גם באקדמיה שם מתחוללים שינויים רבים אצל שני הנערים.
כמו שבנו של הרב מתעניין בפסיכולוגיה ובפרויד כך ראובן מלטר מתעניין בגמרה והעולמות מתחברים כמו גם החברות האמיצה והמיוחדת.
זהו ספר מאוד מעניין של חיים פוטוק שכתוב היטב, יש בו עומק רק ואין ספק שלמחבר היתה הכרות עם העולם החרדי באותה התקופה ואנחנו יכולים ללמוד זאת מהטקסט.
מאוד אהבתי את החלק הראשון של הספר שמתאר את משחק הבייסבול כמעט לאורך חמישים עמוד ואת ההכרות של שני הנערים.
זהו ספר מאוד יהודי שיש בו נקודות חיבור חשובות בהסטוריה של יהדות ארצות אברית במאה העשרים וכמו גם עם השפעות השואה, הציונות והקמת מדינת ישראל, צמתים חשובים ומשמעותיים מאוד.
זהו לא רק ספר אמיץ ומרגש אלא גם חשוב לטעמי.
כל כך נהניתי מהחלק הראשון של משחק הבייסבול ולקרוא ספר שונה במקצת ועם זאת מצוין ומהנה.
תמיר סנדיק ממשיכים בבחירות המיוחדות שלהם והפעם חידשו קלאסיקה וגם לבחור את הקלאסיקה הנכונה לחידוש ותרגום חדש צריך לדעת.