26 סופרים וסופרות מכל העולם באו לכאן וכתבו את חוויותיהם על המציאות הלא פשוטה כאן.
חמישים הוא ספר מעניין כי הוא בא לתת לנו נקודת מבט סובייקטיבית של כל סופר בנפרד על הכיבוש ועל המציאות המורכבת שי ישראלים ופלסטינים.
למה זה ספר חשוב? כי אי אפשר להתבונן על ישראל רק דרך ההייטק, החופים היפים, הבחורות בביקיני, האתרים הארכיאולוגים ועל תנופת הבניה והשמש הזורחת, בישראל יש גם מקומות ומציאות של אנשים מסוימים שמעדיפים לא לחשוף ויש כאן מציאות קשה בעיקר בתחומי הקו הירוק.
מציאות של ישראלים וערבים פלסטינים באיזורים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
יש מחנות פליטים ויש התנחלויות ואותם סופרים באו לחוות ולכתוב על כך, דרך העיניים שלהם, דרך הפילטר שלהם.
אז כן, זה ספר חשוב כי הוא מציג מציאות שמדינת ישראל מעדיפה להסתיר וכן, אנשי רוח גדולים מן העולם שיודעים להתבטא היטב בכתב מדברים על כל וזה חשוב והספר באמת כתוב היטב ומעניין לפחות ברובו.
אבל כאן מגיעה גם נקודת המבט האישית שלי.
הספר מציג בצורה מאוד בולטת ולטעמי קצת הרבה מגמתית מי הטובים ומי הרעים כאן.
אחת הבעיות של אנשים שקוראים ספר זה ללא ידע על המצב כאן עלולים לחשוב שהישראלים, החיילים, שכולנו מפלצות כובשים אכזריים.
המציאות לא כזו דיכוטומית, היא מורכבת הרבה יותר מזה.
יש כאן מציאות של שבעים שנה, מאבק קשה על הגמוניה ועל שליטה, מצד אחד ישראל כובשת ומצד שני היא חייבת להגן על אזרחיה מפני גורמים קיצוניים, מצד אחד האזרחים הפלסטינים בכפרים רק רוצים זכויות וחיים שלווים ומצד שני ההנהגה שלהם מעודדת פיגועים כלפי אזרחים.
אין כאן באמת טובים ורעים באופן מוחלט, יש כאן מציאות מורכבת והדיכוטומיה הזו כפי שהספר מציג היא מאוד בעייתית בעיני בעיקר לעיניים זרות.
כן, הוא חשוב למרות הכל כי יש כאן כיבוש ואי אפשר להתעלם מכך שאנחנו שולטים על אוכלוסיה כמעט ללא זכויות אבל המציאות כמו החיים עצמם לא דיכוטומיים ובתור סוקר ספרים ישראלי שחי כאן הבהרת הנקודה הזו היתה מאוד חשובה לי.
הבעיה היא מה קורה כשהספר מגיע לעיניים זרות ואיך זה עובר דרך הפילטר של קוראים שמעולם לא ביקרו כאן או לא מכירים את תולדות הסכסוך.
מעניין, לא פשוט לעיכול אבל חשוב למרות המחלוקות שהעליתי כאן.