"רגלי בתוך המים,
שני לויתנים לבנים,
והם תולים בי עיניהם
כמו מבקשים לומר
הביטי בני –
אין זה אלא
הבשר"

לויתן היא אחת החיות האהובות עלי אבל מעבר לזה שהיא אהובה עלי הלויתן לפי השמאנים מעורר השראה יצירתית עמוקה ומוסיף צבע ואור לחיי מי שבוחר בו.
הלויתנים מסמלים גם איפוק, צניעות ואף התחדשות.
יונה חי בבטן הלויתן במשך שלושה ימים עד שהוקא ממנה.
הוא נולד וקם מחדש לתחיה.
כאשר אנו צוללים את תוך עצמנו היצירתיות שאנו מעוררים יכולה להביא להתחדשות.
הלויתן מסמל גם את כוחו של השיר ולמעשה אם קוראים את הפסקה שכתבתי על הלויתן אפשר להבין את כוחו לא רק של השיר אלא את כוחו של ספר השירה הנהדר הזה.
הילית חמו-מאיר מתכתבת עם משוררים שליוו אותה ודרך השירים שלה היא מנהלת דיאלוג עם זלדה, דליה רביקוביץ, אמילי דיקנסון ועוד, ומאוד אהבתי את הדיאלוג הזה בין המשוררת לבין אותן משוררות שהיוו השראה עמוקה לספר זה.
גם הפואמות הארוכות והמורכבות "השכם בבוקר" ו "פתח לי חלון"
עשירות מאוד ועמוקות מאוד ואצטרך קריאה נוספת על מנת להבין אותם ולהכיל אותם.
ספר השירים הזה נוגע וחודר ומעבר לנוגע וחודר הוא מחבר אותנו לעולמה הפנימי של המשוררת, לנשיותה של המשוררת בכל רמ"ח אבריה.
ספר שהוא מסע, פנימה והחוצה, לאורך ולרוחב והעושר הספרותי הוא בעיני מאוד מיוחד.
ספר שירה נפלא ומומלץ.

"אני שפויה כבול עץ,
אמא לשלושה.
בצפיה לאור ירוק
ברמזורים.

אם אהיה מאושרת פתאום
באמצע הרחוב,
לבי יתפוצץ לאלפי הדברים
שלא הספקתי"