אורשלים / ניר חסון

אורשלים / ניר חסון
ספרי עליית הגג
436 עמודים

ירושלים היא אחת הערים המעניינות בעולם, כשם שהיא מעניינת כך היא מפולגת ומסוכסכת, כך היא חצויה, כך עוברת חומה באמצעה וגורמים רבים מעורבים בכל מה שקורה בה.
ירושלים גם עיר מדהימה ביופיה, כשאני נוסע בה ומטייל בה אני נפעם מהקסם שבה, מההטרוגניות שבה ומהתחושה שאין בשום מקום אחר.
חמישים שנה עברו מאז שירושלים חוברה לה יחדיו במלחמת ששת הימים, מלחמה ששינתה את פני העיר לחלוטין. לטוב ולרע ירושלים שינתה את פניה.
שכונות ערביות שלא היו חלק ממנה סופחו אליה מסיבות כאלו ואחרות, האוכלוסיה גדלה וכך גם המחלוקות שבה.
ניר חסון הוא כתב עיתון הארץ לענייני ירושלים וארכיאולוגיה, הידע המקיף שלו על העיר מוצג היטב בספר זה, הוא מתאר לנו בכתיבה עיונית מרתקת ומעניינת את סיפורה של ירושלים לאורך השנים ממלחמת ששת הימים ועד ימינו וכמו כן מנסה להראות לנו לאן פניה של ירושלים בעתיד.
הספר מתחיל דווקא בסיפור רציחתו של אבו חד'יר, רגע אחרי הלווייתם של שלושת הנערים, לא סתם נפתח הספר ברצח זה, הוא הראה כמה מפולגת העיר הזו, כמה שנאה קיימת בה וכמה בעיות קיימות בה, כמה הנתק גדול בין האיזור הפלסטיני לשכונות היהודיות וההבדלים המשמעותיים ביחס הממשלתי והמוניציפאלי בין אזורי העיר.
הפרק הראשון סוקר את תולדות העיר מיוני 67 ועד סגירת חומת ההפרדה בין ירושלים המזרחית והמערבית וההחלטות השנויות במחלוקת שנעשו בעיר והעמיקו את הפערים.
הפרק השני עוסק באוכלוסיה הפלסטינית בבעיות הזהות והשייכות של התושבים ובקושי להשתלב בחברה והעימותים בינם לבין האוכלוסיה היהודית בעיר.
הפרק השלישי עוסק במקומה של ישורלשםי בשיח הישראלי, איך רואים אותה מי שלא תושב בה והריב הפוליטי בין ימין ושמאל בשאלת זהות ירושלים וחלוקתה או אי חלוקתה.
פרקים נוספים בעיר עוסקים בשאלת הר הבית והמורכבות הגדולה של המקומות הדתיים שאותם חווינו על בשרנו בימים האחרונים.
כמו גם ישנו פרק מעניין שעוסק בהתנחלויות היהודיות בתוך השכונות הערביות כחלק מהניסיון לייהד את אותם שכונות.
הפרק האחרון עוסק בשאלת ירושלים לאן?
תכניות רעיונות וכיוונים שעסקו בעתידה של ירושלים, מפות חלוקה שונות ושיח על עתיד העיר.
ספר עיון מרתק וחשוב מאוד בעיני של אחת הערים החשובות ביותר בעולם.
כדאי לקרוא.

20429759_1170354783064426_4543774449903176176_n

רצח רוג'ר אקרויד / אגתה כריסטי

רצח רוג'ר אקרויד / אגתה כריסטי
הוצאת עם עובד
306 עמודים
מאנגלית: מיכל אלפון

ספרי המתח של אגתה כריסטי הם ספרים שיש להם תבנית מאוד מסוימת וברורה אבל כל פעם היא מפתיעה מחדש.
הרקול פוארו גיבור ספריה לא סתם הפך לאייקון, אגתה היא אשפית של ספרות המתח.
אבל לפני שאגיע לספר זה אני רוצה לדבר קצת על הפורמט.
עם עובד מוציאים בשנים האחרונות סדרות מתח בפורמטים קטנים שמזכירים גם בעיצובי הרטרו וגם בגודל את ספרי הכיס של פעם שעדיין אפשר למצוא בחנויות יד שניה.
זה עובד נפלא עם סדרת הפקח מגרה של ז'ורז' סימנון וממשיך עם סדרת אגתה כריסטי.
אני מאוד אוהב את זה, זה קטן , נכנס לכל תיק וספר שכיף להחזיק ולקרוא בו.
רצח רוג'ר אקרויד זה בית ספר לכתיבת ספרי מתח בלשיים.
הוא למעשה נחשב לספר הראשון שפרסם אותה ממש והוא פורסם בשנת 1926.
הספר מסופר למעשה מפיו של רופא העיירה ד"ר שפרד שמנסה לעזור להרקול פוארו לחקור את רציחתו של רוג'ר אקרויד.
אקרויד נרצח בביתו והרבה חשודים נמצאים מסביב, כל בני ביתו וי שנחשד שהיה בקרבת ביתו בזמן הרצח.
אבל הפרשייה סבוכה יותר.
אקרוי אהב אישה מהעיירה והוא ידע שהיא הרעילה את בעלה הראשון, הוא חשד שמישהו סוחט אותה ואז אותה אישה לפי החדש התאבדה עקב מנת יתר של סם.
אבל לאקרויד מגיע בדל מידע אחרון ולפםני שהוא קורא את מכתבה של מושא אהבתו הוא נדקר בביתו למוות.
מי רצח אותו? המפקח לא יודע היכן להתחיל את החקירה אבל הרקול פוארו שמתגורר בעיירה מסכים לקחת על עצמו את החקירה.
מה שמדהים אצל כריסטי זה שעד הרגע האחרון אין לנו מושג לגבי זהות הרוצח והספר שומר על מתח עד העמוד האחרון.
אגתה כותבת מיומנת ולא סתם היא קיבלה את שמה ומעמדה.
ספר זה כמו שאר ספרי הרקול פוארו הוא נפלא ומותח ומומלץ בחום רב.
תענוג של ספר ותענוג של סדרה.

20882303_1187937921306112_2549408687794575064_n

מאישה לשועלה / דיויד גארנט

מאישה לשועלה / דיויד גארנט
הוצאת תשע נשמות
118 עמודים
מאנגלית: יותם בנשלום

הרבה פעמים אני מתבונן בחתולים שלי ומחפש משהו אנושי בהם, במבט, בתחושה, האם הם מבינים אותי?
האם הם מסוגלים לתקשר איתי כמו שהייתי רוצה לתקשר עם חבר או חברה?
ברור לי שלא אבל הרבה אנשים שמחזיקים חיות מחמד מחפשים אחר משהו אנושי בבעלי החיים שברשותם.
בסיפור שלפנינו, בנובלה המקסימה והמיוחדת הזו האנושי והחיה מתערבבים זה בזה בצורה קסומה ומסקרנת.
סילביה וריצ'ארד טאבריק הם זוג צעיר שנישא לא מזמן.
יום אחד במהלך טיול וללא התראה מוקדמת סילביה הופכת לשועל.
ריצ'ארד מנסה לעכל את אשר עבר על זוגתו בצורתה החדשה לוקח אותה לביתם ומנסה עדיין להתייחס אליה כאל אשתו לכל דבר אך ללא הועיל, לאט לאט סילביה מאמצת יותר ויותר את מוטיב החיה בדמותה ונעשית פחות ופחות אנושית.
עד הרגע שבו היא נסה ליער ובפעם הבאה שריצ'ארד רואה אותה היא למעשה אם לגורים.
ריצ'ארד שעדיין רואה בה את אשתו בצורה מסוימת נקשר לגורים אך גם מפתח רגשי קנאה לאב הגורים.
האדם והחיה הופכים לסוג של התמזגות זה בזה כמו גם החיה שבאדם.
יש כאן סיפור פנטזיה אגדתי בעולם אנגלי בורגני וכביכול "תרבותי"
אבל הרגש שמפתח ריצ'ארד כלפי רעייתו לא מאוד שונה מקשר בין אדם לכלבו בכל תרבות מודרנית כמעט.
מר טאבריק היה מזועזע כאשר אשתו השועלה טרפה באכזריות את הארנב שהביא לה ושכח את העובדה שהיא אינה בת אנוש יותר אלא יונק טורף פראי שאוכל כמו אחד כזה.
בשלב מאוד מאוחר מבין מר טאבריק שאשתו אינה יותר אשתו ואינה אנושית וגם לא תחזור להיות כזו.
יש כאן את החיבור המושלם בין האדם לחיה.
אבל חייבים גם לזכור שהאדם גם הוא יונק וגם הוא אוכל כל וההבדלים בין אדם לשועל הם לא כאלה גדולים כפי שניתן לחשוב.
אנחנו רואים זאת גם בספר ורואים גם את הקשר המופלא שבין האדם לחיה קשר שאין לי ספק שאליו התכוון המחבר בנובלה הקסומה הזו.
הרמיזות הברורות בעיני של הקשר בין האישה לשועלה הן חזקות ואולי אף סרקסטיות ומלאות ביקורת כלפי איך שהחברה רואה את האישה.
הרי השועל הוא בוגדני, ערמומי, דוחף את אפו לכל מקום והכל לכאורה כמובן כפי שהוא מוצג באגדות ומשלים.
והאישה? גם היא בוגדנית וערמומית?
הרי מר טאבריק חש בבגידה כאשר אשתו נוטשת אותו כשועלה לעבר גורלה וייעודה בחיים.
חשוב לציין את אחרית הדבר המעשירה והמצוינת של פליסיה שרון שנותנת לנו נקודת מבט נוספת ומסקרנת על הסיפור ועל המחבר.
נובלה קצרה עם תובנות רבות.
מומלץ בחום רב לקרוא.
 21054956_1190583734374864_2263149163658983980_o

פלא / איריס אליה כהן

פלא / איריס אליה כהן
הוצאת ידיעות ספרים
174 עמודים

מעניין שאיריס אליה כהן קראה לספר השירים שלה פלא ולא רק זה אלא שהספר מתחיל בפואמה יפייפיה שנקראת "יולדות" שמתארת אולי את הפלא הגדול מכל, תהליך הלידה.
אבל עוד אחזור לזה.
אהבתי מאוד את הכריכה של ספר השירים הנהדר הזה.
איור של לילך הברמן שבו מתוארת דמות נשית מכורבלת בשחור לבן לבושה בספק שמלה, ספק פרח אדמוני.
"פלא" הוא ספר מאוד נשי, הוא בא מנקודת מבט נשית והוא מדבר על העולם מנקודת מבטה של אישה.
יש כאן כמעט אוטוביוגרפיה של המשוררת כך אני התרשמתי.
יש כאן סיפור חיים שלאו דווקא נע בסדר כרונולוגי אבל מתאר את מה המתחולל בנפש המשוררת ויש הרבה אומץ בכך שהיא מכניסה אותנו פנימה, למגירות נפשה, לתחושות, לחוויות הילדות וחוויות החיים וחוויות נשיות.
אני חוזר לפואמה הפותחת את הספר "יולדות"
פואמה מלאת רגש ויופי שמתארת את התהליך העצום של חוויית הלידה דרך השירה, דרך התחושות וגורמת גם לגבר כמוני שלעולם לא יכול לחוות זאת להכנס פנימה ולחוש את אשר המשוררת רוצה שאחוש.

"רדיד שקוף של בוקר מכסה את כל חלומותיך
כל פחדיך נרעדים
מבעד לחלון הים המשתרע עד לאן
קו האופק רל כלחי של פעוט, יד נעלמה נשלחת
מסיטה את השמים הכבדים
ואת אור היום

שוב את מתפללת למקום."

אחרי שסיימתי לקרוא את הפואמה הזו לקחתי לי כמה דקות לעכל והמשכתי הלאה וגם בהמשך המשוררת מכניסה אותי לעולמה הפנימי המיוחד.
העשיר, הכואב, הנשי כל כך.

"היו לילות שנלפתו בך חלומות
כמו יבלית בבור
הכאבים התגוללו בתוך הלב כמו
אבני חצץ קטנות
הבנת שלא יהיה מי שיציל אותך ממך

חיכית לבוקר שיבוא
ויסקל."

גם בפואמה "שיעורים בפרידה" אנחנו חווים כאב ואהבה נכזבת, גם כאן יש לנו נגיעות מחיי המשוררת ותחושות שמועברות היטב בשירה.
איריס אליה כהן היא משוררת טובה מאוד בעיני.
הוא יודעת היטב לתמרן בין שפה גבוהה לנמוכה, בין תיאורים יומיומיים לבין כתיבה עמוקה שמחברת אותנו לטקסט וגורמת לי לפחות להרגיש שאני חלק ממנו.

מאוד נהניתי מספר השירה הזה.
מיוחד ומרגש.

 20915379_1189495361150368_8333137039183203287_n

השולטים בעתיד / רועי צזנה

השולטים בעתיד / רועי צזנה
כנרת זמורה ביתן
399 עמודים

אני עוקב זמן רב אחר עמוד הפייסבוק של רועי צזנה בהנאה רבה יש לציין.
הפוסטים הארוכים והמושקעים שלו שיש בהם תובנות רבות הופכות את העמוד שלו לאחד המעשירים ברשת בשפה העברית.
זהו ספרו השני של צזנה והספר הראשון שלו לא יצא בהוצאה גדולה אלא דרך מימון המונים.
רועי דואג לתת לכך תזכורת בתחילת הספר על מנת שנבין בין השאר איך עובדת קהילה שיתופית למען מטרה ומימון ההמונים הוא אחד הכלים המרכזיים בכך.
על מנת שנבין כמה מהדברים הכי חשובים בספר בנוגע לעתיד לוקח אותנו ד"ר רועי צזנה דווקא לעבר ומתחיל משניים מהפילוסופים הגדולים בעת החדשה, רוסו והובס.
ושם הוא לוקח את מושג הלווייתן שהגה הובס.
הלווייתן מייצג את השלטון, את הריבון כשהעם, אהנשים, ההמונים הם הסרדינים.
הספר למעשה עוסק בבעיות של הון שלטון והשפעתם על החברה כפי שנראה אותה בעתיד ואנחנו מתחילים לראות אותה בהווה.
כאשר עוד בהקדמה נותן לנו צזנה דוגמאות להון שלטון שכבר קיים ואפשר לראות זאת כבר היום וגם בעבר, מי שקובע את המדיניות אלו בעלי ההון, הם אלו שמשפיעים ויוצרים לחץ על הממשל, הכל עניין של אינטרס בסופו של דבר.
משם צזנה לוקח אותנו קצת קדימה לראות את הדברים שבעתיד יובילו אותנו.
הוא מדבר על בינה מלאכותית, הוא מדבר על ננו רפואה, חיישנים שיוחדרו לגופנו, מן סוג של מטריקס כזה אבל במודע. בעידן העתידי הריבון שהוא הלווייתן ידע עלינו הכל .
אבל יש יתרונות וחסרונות לכך.
צזנה מביא בחלק השלישי והחשוב בספר גם פתרונות ותקווה לכך שהכח יעבור מהדגים הגדולים לסרדינים באמצעות כל מני התפתחויות עתידיות כמו לדוגמא "מדינת ענן"
שבו האדם או האזרח יוכל לקחת חלק בסוג של מדינה או ארגון וירטואלי עם חוקים כמובן אבל עם יותר חופש פעולה.
הריבון יהיה כל מי שיקח חלק במדינה מסוג זה.
צזנה מדבר על מגוון נושאים מעניינים כמו חוזים חכמים או שימוש ברובוטים ומציין כמובן את חוקי אסימוב המפורסמים.
ספר מאוד מעניין של ד"ר רועי צזנה שכתוב בבהירות, קריא, מעניין ומעורר שאלות רבות ובהחלט פתוח לדיונים והוא מרחיב אופקים.
ממליץ עליו בחום.

 21078571_1194742840625620_5718756053241890885_n

חול טובעני / סטיב טולץ

חול טובעני / סטיב טולץ
הוצאת עם עובד
389 עמודים
מאנגלית: איילת אטינגר ואוהד זהבי

אני זוכר את שבריר, ספרו הראשון של סטיב טולץ כחוויה ספרותית עבורי.
ספר מרענן, שנון פורץ גבולות, חריג ומפתיע.
סיימתי את כל 600 פלוס העמודים שלו בהנאה וחשבתי לעצמי שעם ספר מפתיע כזה הציפיות מהסופר יהיו בשמים והספר הבא שלו ימדד על פי שבריר.
אבל ככל הנראה להצליח לשמור על רמה גבוהה כזו זו לא משימה פשוטה.
חול טובעני הוא לא ספר רע, ממש לא.
הוא לא יכול להיות ספר רע כשהוא יוצא מהידיים של סופר מוכשר כמו טולץ.
טולץ שומר על השנינות, השפה המעניינת, הקצבית והמבדרת שהיתה חלק בלתי נפרד משבריר.
כשיש לך כשרון כתיבה אז יש לך עד הסוף.
הבעיה היא בחול טובעני זה שהעלילה לא מספיק מעניינת, לא מספיק זורמת, לפעמים אף יש תחושה שהספר לא מתקדם לשום מקום וזה איכזב אותי כקורא שבא עם ציפיות רבות.
אלדו הוא בחור חסר מזל, הכל הולך לו הפוך, אלדו הוא איוב מודרני.
מבית חולים לבית סוהר ואסון אחד לאסון אחר, מניסיון התאבדות אחד לניסיון התאבדות שני.
אלדו הוא טרגדיה מהלכת וזה בעצם סיפורו.
מי שמספר את סיפורו של אלדו זה חברו הטוב ליאם שהפך להיות שוטר.
נראה שטולץ רצה ליצור מחדש דמות איובית מודרנית כזו אבל הוא לא באמת מחדש שום דבר.
אני הרגשתי שהעלילה תקועה ומתישה וחבל כי כתיבתו של טולץ כל כך טובה שהיה חבל לי שאין כאן עלילה שנבנתה בצורה מעניינת יותר ולכן זה ספר בינוני בסופו של דבר.
ולמרות זאת אחכה בקוצר רוח לספרו השלישי כי לכתוב הוא יודע ואולי הוא למד מהטעויות של ספר זה.
נמתין ונראה.

עטיפה_-_חול_טובעני(2)

בית ספר לשינה / ריצ'ארד וייסמן

בית ספר לשינה / ריצ'ארד וייסמן
ספרי עליית הגג
328 עמודים
מאנגלית: דפנה לוי

גילוי נאות: אני סובל כמה שנים מבעיות שינה, מתעורר באמצע הלילה, הולך לישון מאוחר, מסתובב עם עייפות רוב שעת היום.
לפני יומיים נכנסתי הביתה ותפסתי תנומה של עשר דקות בין עבודה לעבודה והדבר המדהים הוא שעשר הדקות האלו שינו לי את היום.
הייתי עירני יותר והצלחתי לתפקד עד שעות הערב המאוחרות.
אחד הדברים שוייסמן מדבר עליו בספר זה הוא יתרונות השנ"צ, כן, שנ"צ הוא לא תלוי גיל ולא רק למבוגרים אלא שנ"צ גם של כמה דקות יש לו ערך מוסף לבריאותנו ולתפקוד שלנו.
בכלל נתקלתי לא מעט בחיי באנשים שאומרים ששינה זה לחלשים וצריך לחיות ולמצות את החיים ולא חייביפ לישון הרבה וכמובן הם טועים טעות מרה.
וייסמן מספר בספר זה על תומס אדיסון שהתגאה שהוא ישן חמש שעות בלילה כי הוא לא צריך יותר אבל לאמיתו של דבר אדיסון בהחלט ניצל יותר שעות שינה מכפי שהוא הצהיר.
"בית ספר לשינה" הוא ספר מרתק, קודם כל כי הוא נוגע בנושא חשוב ומעניין כמו יתרונות השינה והוא מביא לנו שורה של ממצאים מרתקים שמדברים על השינה על תפקוד בזמן השינה, חלומות, rem, ועוד.
בשפה קלה ומאוד מרתקת וייסמן מפרק מיתוסים בנוגע לשינה וגם מבקש מאיתנו לזהות דרך עבודה עם הספר את הבעיות שמונעות מאיתנו לישון כמו שצריך ואיך להתמודד עם אותן בעיות.
זה ספר מרתק ובעיני אף חשוב מאוד, בסופו של דבר מדובר בבריאות שלנו ולשינה יש חלק חשוב מאוד בבריאות שלנו, ביכולת שלנו להצליח בחיים, בלימודים, לתפקד יותר טוב ולהיות מאושרים יותר ואלו מעבר לקלישאות.
ספר נהדר וחשוב.

 d3627024b