מערכונים / מיגל דה סרוונטס
הוצאת מאגנס
234 עמודים
מספרדית: מנחם ארגוב

גילוי נאות.
אקדים ואומר שעדיין לבושתי הרבה לא קראתי את דון קיחוטה, הוא מחכה בספרייתי בסבלנות אין קץ לרגע שבו אתפנה מספרי הרבים ואשב בנחת לקרוא את יצירת המופת המפורסמת כל כך.
ואולי דווקא בגלל שלא קראתי את דון קיחוטה כל כך הסתקרנתי לגבי יצירות אחרות של סרוונטס והחלטתי לשבת ולקרוא את קובץ המערכונים.
סרוונטס היה כותב מחונן, במערכונים אלו אפשר לראות את כתיבתו החדה וההומוריסטית אבל גם ביקורתו דרך ההומור על סיטואציות בחברה הספרדית של אותה התקופה.
המערכונים הם בעצם קטעי מעבר משעשעים בין מערכות של מחזה בתיאטרון.
יצירה תיאטרונית קצרה ומבדרת שמטרתה היתה לשעשע את הקהל ולעורר אותו ובכך גם לעורר עניין מחודש במחזה ששוחק באותו הזמן.
המערכונים של סרוונטס בקובץ זה עוסקים בנושאים שונים וסיטואציות שונות שבאו לחשוף בין השאר פגמים מסויימים בחברה ומוסדותיה דרך הגחכתה של הסיטואציה.
לא שונה מאוד ממערכונים שנעשו גם בתקופות שלנו וקטעי סאטירה טלוויזיוניים רק שהמערכונים לא עמדו כמחזות בפני עצמם אלא נוצרו למטרה מסויימת.
בחלק מהמערכונים פרצתי בצחוק, גם כי חלק מהן רלוונטיים היום כפי שהם היו רלוונטיים לפני 500 שנה.
הנושאים רבים ומגוונים.
בין אם הצגת הדעות הקדומות בחברה כמו במערכון תיאטרון הבובות
או בין אם בחוסר היעילות של מערכת המשפט והמנהל הציבורי במערכון "השופט הפוסק בדיני גירושין.
בין אם באבסורד והגיחוך בבחירות לראשות מוניציפאלית כמו במערכון הבחירה לראשות העיר דגנסו ועוד.
המערכונים קריאים, מעניינים ומשעשעים חלקם ומקוממים בחלקם האחר אבל כולם רלוונטיים להיות ולמעשה טבע האדם לא השתנה ב500 השנים האחרונות ולכן התנהגות אנושית היא משהו שאפשר לזהות גם בספרים ומחזות ישנים כך שאין שום חידוש בזיהוי הרלוונטיות שאני מתאר אותה.
בעיני ספר שהוא פנינה מיוחדת ונהדשר שתרגמו זאת.
חשוב לומר שחלק מהמערכונים הועלו בעשור האחרון בתיאטרון באר שבע כך שלחלק מחובבי התיאטרון זה לא חדש לחלוטין אבל מי שרוצה להכיר קצת יותר מסרוונטס מלבד דון קיחוטה זו הזדמנות טובה.
אני נהניתי מאוד.