פלא / איריס אליה כהן
הוצאת ידיעות ספרים
174 עמודים

מעניין שאיריס אליה כהן קראה לספר השירים שלה פלא ולא רק זה אלא שהספר מתחיל בפואמה יפייפיה שנקראת "יולדות" שמתארת אולי את הפלא הגדול מכל, תהליך הלידה.
אבל עוד אחזור לזה.
אהבתי מאוד את הכריכה של ספר השירים הנהדר הזה.
איור של לילך הברמן שבו מתוארת דמות נשית מכורבלת בשחור לבן לבושה בספק שמלה, ספק פרח אדמוני.
"פלא" הוא ספר מאוד נשי, הוא בא מנקודת מבט נשית והוא מדבר על העולם מנקודת מבטה של אישה.
יש כאן כמעט אוטוביוגרפיה של המשוררת כך אני התרשמתי.
יש כאן סיפור חיים שלאו דווקא נע בסדר כרונולוגי אבל מתאר את מה המתחולל בנפש המשוררת ויש הרבה אומץ בכך שהיא מכניסה אותנו פנימה, למגירות נפשה, לתחושות, לחוויות הילדות וחוויות החיים וחוויות נשיות.
אני חוזר לפואמה הפותחת את הספר "יולדות"
פואמה מלאת רגש ויופי שמתארת את התהליך העצום של חוויית הלידה דרך השירה, דרך התחושות וגורמת גם לגבר כמוני שלעולם לא יכול לחוות זאת להכנס פנימה ולחוש את אשר המשוררת רוצה שאחוש.

"רדיד שקוף של בוקר מכסה את כל חלומותיך
כל פחדיך נרעדים
מבעד לחלון הים המשתרע עד לאן
קו האופק רל כלחי של פעוט, יד נעלמה נשלחת
מסיטה את השמים הכבדים
ואת אור היום

שוב את מתפללת למקום."

אחרי שסיימתי לקרוא את הפואמה הזו לקחתי לי כמה דקות לעכל והמשכתי הלאה וגם בהמשך המשוררת מכניסה אותי לעולמה הפנימי המיוחד.
העשיר, הכואב, הנשי כל כך.

"היו לילות שנלפתו בך חלומות
כמו יבלית בבור
הכאבים התגוללו בתוך הלב כמו
אבני חצץ קטנות
הבנת שלא יהיה מי שיציל אותך ממך

חיכית לבוקר שיבוא
ויסקל."

גם בפואמה "שיעורים בפרידה" אנחנו חווים כאב ואהבה נכזבת, גם כאן יש לנו נגיעות מחיי המשוררת ותחושות שמועברות היטב בשירה.
איריס אליה כהן היא משוררת טובה מאוד בעיני.
הוא יודעת היטב לתמרן בין שפה גבוהה לנמוכה, בין תיאורים יומיומיים לבין כתיבה עמוקה שמחברת אותנו לטקסט וגורמת לי לפחות להרגיש שאני חלק ממנו.

מאוד נהניתי מספר השירה הזה.
מיוחד ומרגש.