מאישה לשועלה / דיויד גארנט
הוצאת תשע נשמות
118 עמודים
מאנגלית: יותם בנשלום
הרבה פעמים אני מתבונן בחתולים שלי ומחפש משהו אנושי בהם, במבט, בתחושה, האם הם מבינים אותי?
האם הם מסוגלים לתקשר איתי כמו שהייתי רוצה לתקשר עם חבר או חברה?
ברור לי שלא אבל הרבה אנשים שמחזיקים חיות מחמד מחפשים אחר משהו אנושי בבעלי החיים שברשותם.
בסיפור שלפנינו, בנובלה המקסימה והמיוחדת הזו האנושי והחיה מתערבבים זה בזה בצורה קסומה ומסקרנת.
סילביה וריצ'ארד טאבריק הם זוג צעיר שנישא לא מזמן.
יום אחד במהלך טיול וללא התראה מוקדמת סילביה הופכת לשועל.
ריצ'ארד מנסה לעכל את אשר עבר על זוגתו בצורתה החדשה לוקח אותה לביתם ומנסה עדיין להתייחס אליה כאל אשתו לכל דבר אך ללא הועיל, לאט לאט סילביה מאמצת יותר ויותר את מוטיב החיה בדמותה ונעשית פחות ופחות אנושית.
עד הרגע שבו היא נסה ליער ובפעם הבאה שריצ'ארד רואה אותה היא למעשה אם לגורים.
ריצ'ארד שעדיין רואה בה את אשתו בצורה מסוימת נקשר לגורים אך גם מפתח רגשי קנאה לאב הגורים.
האדם והחיה הופכים לסוג של התמזגות זה בזה כמו גם החיה שבאדם.
יש כאן סיפור פנטזיה אגדתי בעולם אנגלי בורגני וכביכול "תרבותי"
אבל הרגש שמפתח ריצ'ארד כלפי רעייתו לא מאוד שונה מקשר בין אדם לכלבו בכל תרבות מודרנית כמעט.
מר טאבריק היה מזועזע כאשר אשתו השועלה טרפה באכזריות את הארנב שהביא לה ושכח את העובדה שהיא אינה בת אנוש יותר אלא יונק טורף פראי שאוכל כמו אחד כזה.
בשלב מאוד מאוחר מבין מר טאבריק שאשתו אינה יותר אשתו ואינה אנושית וגם לא תחזור להיות כזו.
יש כאן את החיבור המושלם בין האדם לחיה.
אבל חייבים גם לזכור שהאדם גם הוא יונק וגם הוא אוכל כל וההבדלים בין אדם לשועל הם לא כאלה גדולים כפי שניתן לחשוב.
אנחנו רואים זאת גם בספר ורואים גם את הקשר המופלא שבין האדם לחיה קשר שאין לי ספק שאליו התכוון המחבר בנובלה הקסומה הזו.
הרמיזות הברורות בעיני של הקשר בין האישה לשועלה הן חזקות ואולי אף סרקסטיות ומלאות ביקורת כלפי איך שהחברה רואה את האישה.
הרי השועל הוא בוגדני, ערמומי, דוחף את אפו לכל מקום והכל לכאורה כמובן כפי שהוא מוצג באגדות ומשלים.
והאישה? גם היא בוגדנית וערמומית?
הרי מר טאבריק חש בבגידה כאשר אשתו נוטשת אותו כשועלה לעבר גורלה וייעודה בחיים.
חשוב לציין את אחרית הדבר המעשירה והמצוינת של פליסיה שרון שנותנת לנו נקודת מבט נוספת ומסקרנת על הסיפור ועל המחבר.
נובלה קצרה עם תובנות רבות.
מומלץ בחום רב לקרוא.
הוצאת תשע נשמות
118 עמודים
מאנגלית: יותם בנשלום
הרבה פעמים אני מתבונן בחתולים שלי ומחפש משהו אנושי בהם, במבט, בתחושה, האם הם מבינים אותי?
האם הם מסוגלים לתקשר איתי כמו שהייתי רוצה לתקשר עם חבר או חברה?
ברור לי שלא אבל הרבה אנשים שמחזיקים חיות מחמד מחפשים אחר משהו אנושי בבעלי החיים שברשותם.
בסיפור שלפנינו, בנובלה המקסימה והמיוחדת הזו האנושי והחיה מתערבבים זה בזה בצורה קסומה ומסקרנת.
סילביה וריצ'ארד טאבריק הם זוג צעיר שנישא לא מזמן.
יום אחד במהלך טיול וללא התראה מוקדמת סילביה הופכת לשועל.
ריצ'ארד מנסה לעכל את אשר עבר על זוגתו בצורתה החדשה לוקח אותה לביתם ומנסה עדיין להתייחס אליה כאל אשתו לכל דבר אך ללא הועיל, לאט לאט סילביה מאמצת יותר ויותר את מוטיב החיה בדמותה ונעשית פחות ופחות אנושית.
עד הרגע שבו היא נסה ליער ובפעם הבאה שריצ'ארד רואה אותה היא למעשה אם לגורים.
ריצ'ארד שעדיין רואה בה את אשתו בצורה מסוימת נקשר לגורים אך גם מפתח רגשי קנאה לאב הגורים.
האדם והחיה הופכים לסוג של התמזגות זה בזה כמו גם החיה שבאדם.
יש כאן סיפור פנטזיה אגדתי בעולם אנגלי בורגני וכביכול "תרבותי"
אבל הרגש שמפתח ריצ'ארד כלפי רעייתו לא מאוד שונה מקשר בין אדם לכלבו בכל תרבות מודרנית כמעט.
מר טאבריק היה מזועזע כאשר אשתו השועלה טרפה באכזריות את הארנב שהביא לה ושכח את העובדה שהיא אינה בת אנוש יותר אלא יונק טורף פראי שאוכל כמו אחד כזה.
בשלב מאוד מאוחר מבין מר טאבריק שאשתו אינה יותר אשתו ואינה אנושית וגם לא תחזור להיות כזו.
יש כאן את החיבור המושלם בין האדם לחיה.
אבל חייבים גם לזכור שהאדם גם הוא יונק וגם הוא אוכל כל וההבדלים בין אדם לשועל הם לא כאלה גדולים כפי שניתן לחשוב.
אנחנו רואים זאת גם בספר ורואים גם את הקשר המופלא שבין האדם לחיה קשר שאין לי ספק שאליו התכוון המחבר בנובלה הקסומה הזו.
הרמיזות הברורות בעיני של הקשר בין האישה לשועלה הן חזקות ואולי אף סרקסטיות ומלאות ביקורת כלפי איך שהחברה רואה את האישה.
הרי השועל הוא בוגדני, ערמומי, דוחף את אפו לכל מקום והכל לכאורה כמובן כפי שהוא מוצג באגדות ומשלים.
והאישה? גם היא בוגדנית וערמומית?
הרי מר טאבריק חש בבגידה כאשר אשתו נוטשת אותו כשועלה לעבר גורלה וייעודה בחיים.
חשוב לציין את אחרית הדבר המעשירה והמצוינת של פליסיה שרון שנותנת לנו נקודת מבט נוספת ומסקרנת על הסיפור ועל המחבר.
נובלה קצרה עם תובנות רבות.
מומלץ בחום רב לקרוא.
הספרים ואני 