קורות חיים / אמנון דביר
הוצאת עולם חדש
198 עמודים.

בכריכה האחורית של ספר זה כתוב שהוא יוצא דופן הן בצורתו הספרותית והן בתכניו הנפשיים ואני מסכים עם הנאמר, זהו אכן ספר יוצא דופן.
יש בו משהו כמעט מופשט מן עלילה ללא מנוחה שנעה מההווה לעבר ולזכרון ללא הפסק.
זה ספר מאוד עמוס ומאוד אינטנסיבי שתכניו לא משאירים את הקורא אדיש לגביהם אבל אולי בגלל זה לא פשוט לסקור אותו.
למעשה קורות חיים הוא סיפורו של חיים אשר מאושפז בכפייה במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש.
תיאוריו של חיים את קורותיו בבית החולים וההתמודדויות הנפשיות שלו, רצונו להחלים ולצאת מהמקום שכולא אותו ואת נפשו האומללה מביא אותו לאסקפיזם דרך זכרון ופנטזיה, בריחה למחוזות הנפש הפנימיים ביותר, זכרונות ילדות, אהבות, אנשים שהיו והלכו, הוריו שנעלמו והשאירו אותו להתמודד עם כל מה שעובר עליו ובתוך זה גם אותם רגעים טובים, זכרונות עבר, נקודות האור שמחזקות אותו ונותנות לו תקווה.
הספר סוחף אך גם נותן תחושה של פיזור, של נדידה מהווה לעבר מזכרון ודמיול למציאות הכואבת והקשה, לקשיים הרגשיים בטיפול ובבית החולים, להתמודדויות ולמשברים.
ספר מרתק ומעניין אבל קצת עמוס לטעמי.
בסך הכל כדאי לקרוא, זו חווית קריאה שונה ומעניינת.