מלון המולדת / יוסוף אטילגן

מלון המולדת / יוסוף אטילגן
ספרית פועלים
146 עמוד
מטורקית: שרון שדה

באחרית הדבר של הספר המעניין הזה שכתבו המתרגמת שרון שדה ונגה אלבלך מסופר שיוסוף אטילגן הוציא במהלך חייו רק שני ספרים אבל היה אחד הסופרים המשפיעים ביותר על גדול סופרי טורקיה אורהן פאמוק.
הספר הספציפי הזה הנחשב שאחד מאבני הדרך של הספרות הטורקית המודרנית ובקריאתו אני בהחלט יכול להבין למה הוא נחשב כך.
זהו ספר מטריד, ספר שנקרא באיטיות כמעט כמו חייו של גיבורו זברג'ט.
זברג'ט הוא אדם בודד, הוא מנהל את המלון שקיבל בירושה ממשפחתו, מלון שנקרא "מלון המולדת"
חייו מתנהלים בשגרה כמעט בלתי נסבלת, קבלת האורחים, ארוחת הבוקר, הכל בשעות קבועות וידועות מראש, שום דבר בלתי צפוי, שום דבר חריג.
יוסוף אטילגן לא רק מתאר את חייו השגרתיים של זברג'ט אלא אף גורם לנו לחוש אותם בכתיבתו, יש תחושה שהספר כמעט לא מתקדם לשום מקום אבל יש בקריאה של ספר כזה משהו מהפנט ולא משעמם, הוא בדיוק ההיפך ממשעמם, הוא מרתק.
השגרה מתנפצת חלקית כשלמלון מגיעה אורחת ששובה את ליבו של זברג'ט ומציתה את דמיונו ומחיה אותו בצורה מסוימת.
האורחת יוצאת מהמלון וזברג'ט מצפה לשובה מהרכבת, המגבת שהיא השאירה מאחוריה מדליקה אצל גיבורנו נורות שנשרפו ממזמן.
היא עוררה משהו כבוי, הסעירה את ליבו ואת מחשבותיו וזה לא נותן לזברג'ט מנוח.
זברג'ט לא נוגע בחדרה של האורחת ולא מרשה לאיש להתקרב אליו והוא מתחיל לפתח סוג של שיגעון שנובע מהשגרה ומהטירוף שהכניסה אותו אליו אותה אישה מסתורית שאפילו לא מודעת לכך.
בשלב מסוים זברג'ט רוצח את המנקה ואת החתול בחדר וזה בעצם השיא של הטירוף אליו הגיע זברג'ט.
החיים המונוטוניים שלו, היבשים והמשעממים שלא השתנו שנים פתאום נשברו לרסיסים כמו גם אמות המוסר שלו.
אולי במידה מסוימת ספר זה מציג לנו את המונוטוניות בחיים האנושיים והקלות שבה אדם יכול להדרדר לשיגעון.
זה ספר שמתחיל באיטיות מהפנטת ומתחיל להפוך למותח ומסקרן ככל שהוא מתקדם.
בסך הכל זהו ספר צנום יחסית אבל יש בו עוצמה בלתי רגילה שמתבטאת בכתיבה הנהדרת של אטילגן ובסיפור יוצא הדופן.
בטורקיה השוו את הספר הזה ל"הזר" של אלבר קאמי ואני יכול למצוא לא מעט נקודות דמיון שמסבירות את ההשוואה ליצירת המופת של קאמי ועם זאת זו יצירה שעומדת בזכות עצמה וזה ספר מיוחד מאוד שלא קוראים הרבה כמוהו, לא בסגנון ולא בהתפתחות העלילה.
רציתי לומר שזה ספר למיטיבי לכת אבל אחרי שחשבתי על זה עוד קצת זה ספר שכדאי לכל אחד לקרוא.
הוא לא קל לקריאה עקב סגנונו המיוחד אבל הוא חשוב ומרתק.
מעורר מחשבה.
מומלץ.

 31-6384_M

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s