הקיבוץ ואני בטיפול / צביקה סלע

הקיבוץ ואני בטיפול / צביקה סלע
הוצאת סטימצקי
164 עמודים
גדלתי כילד חוץ בקיבוץ בדיוק בתקופת שבה החליטו בקיבוצי להפסיק עם הלינה המשותפת.
עם זאת הספקתי לחוות אותה שנה שנתיים בשני קיבוצים שונים.
אם אני אסתכל על החיים בקיבוץ בפרספקטיבה לאחור אני יכול לומר שהמעלות לפחות עבורי עלו על החסרונות אבל אי אפשר להתעלם שהקיבוץ גרם להרבה מאוד אנשים לטראומות ילדות ולדברים שקשה להתעלם או לשכוח.
החיים בבועה סגורה, הקולקטיביזם והתחושה שאין לך בעצם פרטיות, ההיררכיות, הסתרות סודות והתעלמות מפשעים ואלימות בתוך הקיבוץ כדי שדברים לא יצאו החוצה וכמובן הלינה המשותפת.
כבר סקרתי כאן לא מעט סיפרים של יוצאי קיבוץ שמספרים על חוויות ילדות בלתי נשכחות וטראומתיות.
בספר הזה הקיבוץ או האנשים שבו מונחים של שולחן המטפל שבו מסופרים חוויות מהקיבוץ, חוויות שברובם טראומתיות ולא פשוטות.
הלינה המשותפת, המקלחות המשותפות, סיפורים מחדר האוכל וסיפורים מטקסי ההתבגרות של בני הנוער בקיבוץ, ההיררכיה בישיבות הקיבוץ ועוד.
אבל אני חייב גם לסנגר על הקיבוץ, לא הכל טראומתי ולא הכל היה כל כך נורא.
בקיבוץ יש הרבה חמלה, אנשים טובים, רגישות אני חוויתי את הקיבוץ כמקום שהגן עלי ונתן לי בית חם.
רוב הסיפורים בספר זה מעניינים אבל חלקם לא כתובים טוב ולי קצת הפריעו פערי הרמות ועדיין זהו ספר שכדאי לקרוא.
אני חושב שחברי קיבוץ או אנשים שגדלו בקיבוץ בילדותם יהנהנו לא מעט תוך כדי קריאת ספר זה כי החוויות ברוב הקיבוצים מאוד דומות.
ספר מעניין ומעלה נשכחות לטוב ולרע.

 file_0

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s