הוצאת עולם חדש
301 עמודים
בתור מי ששיחק כדורסל כל חייו השם אלברט חמו לא היה זר לו
הכרתי את פועלו של חמו ככדורסלן וקראתי עליו, פחות על פעילותו כקצין במשטרת ישראל אבל בכדורסל בטח שכן.
מיכל חמו לוטם היא בתם הבכורה של אברהם חמו ומירה פרידמן חמו.
הוא כדורסלן ידוע, מאמן מצליח ואיש משטרה והיא אשת חינוך רבת פעלים שהקימו ביחד את המכון לחינוך מפעיל ומונע.
מיכל בספר שנע קדימה ואחורה בזמן מתארת את משפחתה ותולדותיה, ספר שכתוב מנקודות מבט שונות, ספר על זיכרון, על שימור החיובי וספר על אהבה והמשכיות.
הורים שכל אחד מהם הגיע ממקום שונה והכירו כאן, התחילו מכלום והתפתחו ונבנו כמשפחה וכאנשי קריירה.
זה ספר מסע, ספר מסע של בת שרוצה לשמר את זכרון הוריה לדורות הבאים, ליצור נצחיות מסוימת.
הספר עצמו כרעיון וכספר אישי הוא מיוחד בפני עצמו אבל לטעמי כאדם חיצוני לא תמיד הרגשתי שהספר מעניין לכל אורכו, הרבה רגעים מתים מבחינתי גרמו לי להרגיש מרוחק ולא נגעו בי.
זהו ספר אישי ומשפחתי שמדבר אמנם על דמויות מוכרות ורבות עשייה ואכן יש בו חלקים מרגשים אבל רמתו לטעמי לא אחידה.
אהבתי לקרוא מבחינה הסטורית דרך הדמויות ובעיקר דרך סיפורו של חמו על התפתחות הכדורסל בישראל אירועים מסויימים מהסטוריית התפתחות הענף שקיבלו מימד נוסף בספר זה.
אני מעריך מאוד אנשים שניגשים לכתוב ספר מהסוג הזה שחושף הרבה והתהליך לא תמיד פשוט ואף כואב ולכן יש לי הערכה רבה ועם זאת אני לא הרגשתי חיבור רגשי והפערים בין קטעים מעניינים מאוד לקטעים לא מעניינים היו גדולים מדי לטעמי.
בסך הכל זהו מסע חיים עשיר וספר נחמד ותו לא.
