ארוחה בחורף / הובר מנגרלי
הוצאת עם עובד
127 עמודים
מצרפתית: עמנואל פינטו
איפשהו כשקראתי את הספר הזה נזכרתי במונח שהתוותה חנה ארנדט "הבנאליות של הרוע.
המחבר לוקח אירוע ממלחמת העולם השניה אבל הפעם גיבוריו הם דווקא חיילים גרמנים ביחידה מבודדת בפולין שאמורים לשמש כמוציאים להורג של משלוחי יהודים או לחפש יהודים נמלטים ולהביאם למחנה.
שלושה מהם מחליטים להתחמק יום אחד ממטלת ההריגה ולצאת ליערות המושלגים בסביבה על מנת לחפש יהודים נמלטים.
הספר הקטן והמטריד הזה מביא לנו בעצם את סיפורם.
באופן אישי נהניתי מקריאתו שכן הספר כתוב טוב ומעניין מאוד.
הסוף צפוי וידוע מראש לפחות כך הוא היה עבורי והדינמיקה בין החיילים כמו כן עולמם הפנימי, מחשבותיהם, הדילמות המוסריות שעולות מהסיטואציה ועוד ועוד יש בהם עניין רב אבל אם המחבר ניסה לגרום לי להרגיש חמלה או תחושה של הזדהות עם אותם חיילים אז הוא לא הצליח במשימתו.
הספר הזה השאיר אותי קצת אדיש לצערי, אולי בגלל שאני קורא שבוי בן למשפחה ניצולת שואה ואני לא מצליח לעשות את הסוויץ, אולי זה משהו בי ולא בספר אבל לא הצלחתי להזדהות איתם.
זו בדיוק הבנאליות של הרוע, איך אנשים רגילים, פשוטים, אפורים, מבצעים פקודות בלתי חוקיות בעליל?
השאלות המוסריות כאן הם גדולות ועמוקות.
הספר הקטן הזה מתמודד עם שאלות גדולות וחשובות ואני חושב שהוא ספר שבהחלט אפשר לקרוא.
אפשר כי הוא כתוב טוב ויכול להיות שאחרים יחושו שונה ממני.
אותי הוא השאיר אדיש מדי, לא נגע בי ולא פגע בי.
הוא כן החזיר אותי למחשבות על הרוע שקיים במלחמה ועל החייל הקטן שניצב במקום בלתי אפשרי.
ספר שנקרא במהירות, זורם וכתוב היטב שלא הצליח לחדור אלי לצערי.
הוצאת עם עובד
127 עמודים
מצרפתית: עמנואל פינטו
איפשהו כשקראתי את הספר הזה נזכרתי במונח שהתוותה חנה ארנדט "הבנאליות של הרוע.
המחבר לוקח אירוע ממלחמת העולם השניה אבל הפעם גיבוריו הם דווקא חיילים גרמנים ביחידה מבודדת בפולין שאמורים לשמש כמוציאים להורג של משלוחי יהודים או לחפש יהודים נמלטים ולהביאם למחנה.
שלושה מהם מחליטים להתחמק יום אחד ממטלת ההריגה ולצאת ליערות המושלגים בסביבה על מנת לחפש יהודים נמלטים.
הספר הקטן והמטריד הזה מביא לנו בעצם את סיפורם.
באופן אישי נהניתי מקריאתו שכן הספר כתוב טוב ומעניין מאוד.
הסוף צפוי וידוע מראש לפחות כך הוא היה עבורי והדינמיקה בין החיילים כמו כן עולמם הפנימי, מחשבותיהם, הדילמות המוסריות שעולות מהסיטואציה ועוד ועוד יש בהם עניין רב אבל אם המחבר ניסה לגרום לי להרגיש חמלה או תחושה של הזדהות עם אותם חיילים אז הוא לא הצליח במשימתו.
הספר הזה השאיר אותי קצת אדיש לצערי, אולי בגלל שאני קורא שבוי בן למשפחה ניצולת שואה ואני לא מצליח לעשות את הסוויץ, אולי זה משהו בי ולא בספר אבל לא הצלחתי להזדהות איתם.
זו בדיוק הבנאליות של הרוע, איך אנשים רגילים, פשוטים, אפורים, מבצעים פקודות בלתי חוקיות בעליל?
השאלות המוסריות כאן הם גדולות ועמוקות.
הספר הקטן הזה מתמודד עם שאלות גדולות וחשובות ואני חושב שהוא ספר שבהחלט אפשר לקרוא.
אפשר כי הוא כתוב טוב ויכול להיות שאחרים יחושו שונה ממני.
אותי הוא השאיר אדיש מדי, לא נגע בי ולא פגע בי.
הוא כן החזיר אותי למחשבות על הרוע שקיים במלחמה ועל החייל הקטן שניצב במקום בלתי אפשרי.
ספר שנקרא במהירות, זורם וכתוב היטב שלא הצליח לחדור אלי לצערי.
הספרים ואני 