תומס ה' אוגדן הוא פסיכואנליסט מפורסם אבל אני נחשפתי אליו בספר הזה.
לא קראתי אף ספר עיון שלו או ספרות מקצועית שהוא כתב.
אם בוחנים את ההשכלה שלו לפי הספר הזה שהוא בעצם הרומן הראשון שהוא כתב לא קשה לחבר בין המקצוע שלו לבין תוכן הספר.
אני מזהיר, הפרטים שהושמטו הוא לא ספר קל לקריאה, הוא ספר קשה לעיכול והוא מכיל בתוכו חוויות עוצמתיות של כניסה לנפש האדם כפי שזה מתבטא במשפחה שעליה הספר מדבר.
אמנם הספר הוא דק יחסית אבל אותי הוא השאיר זמן רב מהורהר וכואב.
הרבה מאיתנו חיים חיים שלא באמת רצינו לחיות, לחלקנו ואולי לחלקנו הגדול היו חלומות ושאיפות אחרות ודבר גרר דבר וכך מצאנו את עצמנו מתמודדים עם מציאות שלא קיווינו לה.
משפחת ברומפמן המתוארת בספר חווה את מה שתיארתי כרגע פחות או יותר.
מדובר בהורים, ארל ומרתה, לזוג שני ילדים מלודי בת ה15 ווורן בן ה11.
הספר נפתח באירוע מוות במשפחה.
האם מרתה מתה ומסתבר שהאשם בכך הוא בעלה ארל שניסה להגן עליו ועל בנו מפני התקף טירוף שאותו יבין מי שיקרא את הספר.
כשהשריף מתערב ונכנס לתמונה כדי להבין את השתלשלות האירועים נגלתה לפני הסטוריה מסובכת של משפחה מעורערת ומדוכאת.
ככל שנכנסים לעומק הספר מגלים זוג שבעצם הרגיש שנים תקוע, נמצא במקום שלא טוב לו, חלומות שנשארו מאחור, הריון לא רצוי וחתונה כפויה.
מרתה מתגלית כאדם קשה מאוד ומסובך מאוד.
ארל לעומת זאת חי במשפחה נורמטיבית בחווה, אותה משפחה קיוותה שארל ימשיך את ההסטוריה החקלאית וארל קיווה למשהו אחר לגמרי.
החלומות מתנפצים וכך גם נחשפים לנו הרבדים העמוקים באישיותם של בני הזוג וההשפעה של האירועים שקרו על ילדיהם.
הספר אמנם נכתב כפרוזה אך הסגנון של אוגדן נוטה לניתוח פסיכולוגי וכמעט מרגישים שזה ספר עיוני מקצועי שבא לנתח משפחה במשבר.
למרות הבעייתיות שתיארתי הספר לא נותו לך מנוח וקשה להסירו מהיד עד סיומו.
הפרטים שהושמטו הוא ספר קשה ומטלטל על אירועים קשים ומשפחה כואבת וקשה.
הוא לא קל והוא לא לכל אחד אבל מי שיקח אותו ליד ואני ממליץ עליו בחום שיתכונן לחוויה רגשית לא פשוטה.
כדאי לקרוא.