פסקול של מהפכות / נעמה אביעד, נועם זיצמן

​פסקול של מהפכות / נעמה אביעד ,נועם זיצמן

הוצאת מינרוה

192 עמודים
"אני בני חורין שאינם פוחדים

אני סודות שאינם מתים

אני קולם של מי שאינם נכנעים

אני המשמעות שבלב הכאוס

אני זכותם של העשוקים

שמוכרים אותה אנשים כלבים

הבוזזים את מזון המשפחה

וטורקים את הדלת

בפני להט רעיונות"

עמ' 18
כשקיבלתי את הספר הזה דבר ראשון לקחתי את הדיסק הנלווה אליו והכנסתי אותו לנגן באוטו ותוך כדי נסיעה הקשבתי לשירים.

אוסף אקלקטי של שירים שרובם מלאי זעקה של רצון לחירות ושינוי.

שירי מחאה אמיתיים באים מתוך העם, הם עממיים, ספונטניים ויש בהם כח ולא תמיד יש צורך להבין את השפה כדי להתחבר ולהרגיש את הכאב והרצון לחופש.

הרבה מהשירים נכתבו על ידי צעירים שבעצם הובילו את המחאה.

הסגנונות בדיסק מגוונות מאוד. הרבה היפ הופ, רוק, ראפ ומוזיקה עכשוית שמתחברת לדור החדש שמוביל היום את העולם הערבי ונלחם עבור מה שחשוב לו.

זעם עצור של שנים התעורר עם מהפכת הרשת החברתית ועם הכאב הגדול על הגבלת חרויות, הוא הוציא את הצעירים לרחובות וזה התפשט כמו אש בשדה קוצים.

לצערנו אנחנו לא באמת רואים את השינוי שקיווינו שנראה כתוצאה מהמהפכות האלו.

אין באמת חרויות וזכויות אדם טובות יותר, במקום הדיקטטור שנפל עלה דיקטטור אחר.

בחלק מהמקומות דעאש נכנס והשתלט והמצב רק הורע.

המהפכות או הנסיונות למהפכות שקרו בסוריה, מצרים, תוניסיה, לוב תימן ועוד לא השיכו באמת את מה שהעם רצה שיקרה.

עם זאת יש מקום גדול להערכה על המאבקים ועל העובדה שאנשים קמו ויצאו לרחובות.

ואי אפשר בעצם לקיים מהפכה ללא שירה, ללא כאב שמתבטא במילים ולחן.
"שנים רבות אנו חיים בשתיקה

עד מתי רצוננו להישאר כך כמתים?

הבטחות לרפורמה וחופש

בלי כוונה אמיתית לממשן, תמיד מונעים אותם מאיתנו

בתמונות לא די לכם, אז הצפתם את סוריה בפסלים

מאסנו מן ההצגה הזו

מעולם לא היינו נגד שום עדה שהיא

כולנו יד אחת נגד השלטון המזויף

והצדק והביטחון לעולם לא בהישג ידנו

מדוע נאסר ילד בן עשר

חייתי כל חיי בעודי טווה את חלומי

שאעמוד ואסתכל בפניו של העושק

מי שקיבל לידיו את השררה על יסוד פטריוטיות מכובדת

התברר כגנב משוחד ומושחת

הם אינם ישנים אלא על נוצות

בעוד לאיש מאיתנו אין במה לחיות"

עמ' 140
הספר מחולק לארבעה שערים

השער הראשון מתאר את סיר הלחץ המבעבע ומספר על התחושות של המצוקות והייאוש שעברו על העולם הערבי מהשלטונות המושחתים.

השער השני הוא שער האופוריה

שירים שנכתבו אחרי הדחת מובראק ובן עלי.

השער השלישי שנקרא מי הזיז את המהפכה שלי ומתאר את התפוגגות תחושת האופוריה וההבנה שאולי החלום הורוד שחל אחרי הדחת המנהיגים הוא לא כל כך ורוד כפי שקיוו.

השער הרביעי מתאר את ההתפכחות הסופית מהאופוריה, המהפכות שנכשלו, התפרקות סוריה והכאב על המצב החדש שבו הסדר הישן שאותו הם כל כך קיוו לסלק בסופו של דבר שב על כנו.

ספר מעניין ששווה מדי פעם לחזור ולקרוא בו ואת השירים שבו.

כדאי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s