נשף המסכות של איש האמון / הרמן מלוויל

​נשף המסכות של איש האמון / הרמן מלוויל

הוצאת אינדיבוק

365 עמודים

מאנגלית: יהונתן דיין

הרמן מלוויל מפורסם בעיקר בזכות ספרי המסעות שלו.

כגון ספר המופת "מובי דיק" או "טייפי" ועוד.

הספר הנוכחי  שונה מאוד מהמבנה של ספריו האחרים שנחשפתי אליהם.

אבל אם אני מתבונן קצת יותר לעומק על איש האמון אני בעצם מבין שגם ספר זה הוא סוג של מסע.

אבל זהו מסע שונה, מסע אל נפש האדם, אל הפנים הרבות שיש לנו כבני אנוש.

רובנו עוטים מסיכות מדי יום, מסיכות שונות של דמויות שונות, כאלו שהיינו וכאלו שהיינו רוצים להיות.

בחיפוש שלנו אחר הרצון שהחברה תכיר בנו כפי שהיינו רוצים.

כלומר: תתן בנו אמון לגבי מי שאנחנו רוצים להיות.

המסיכה היא חלק מחיינו אם נרצה או לא.

כך גם איש האמון שבספר זה שעולה על אונית הקיטור "פידל" (שכמו שיהונתן דיין המתרגם כתב באחרית הדבר שמה נגזר מהמילה הלטינית fids, שפירושה אמונה) ראשון באפריל, ביום שמכונה יום השוטים.

מבחינתי כבר בתחילת הספר אני מקבל רק מהרמזים האלו תחושה של מה שהולך להתרחש.

איש האמון עולה לאוניית הקיטור כאדם אילם ומוזר ומהר מאוד לאורך הספר הוא מחליף זהויות רבות.

קבצן שחום עור, אלמן, בונה חופשי, רופא עשבים ועוד ועוד דמויות שכל אחד מהם מאפיין לטעמי משהו מן המגוון האנושי.

ואותו אדם שמחליף זהויות לאורך הספר מעמת את נוסעי הספינה עם אתגרים וחיפושים של מרמה ואמון ומעלה שאלות גם אצל הקורא וגם אצל נוסעי הספינה.

הרי שום דבר באמת לא מפתיע כי מלוויל נותן לנו כבר בפתיחה את הרמזים למה שהולך לקרות.

כולנו יודעים מה מסמל הראשון באפריל כמו גם יום ההפלגה שהוא יום השוטים.

אבל מי הוא בעצם איש האמון? מי מהדמויות זה באמת הוא?

כמו שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו יום יום מי באמת אנחנו?

הרי גם אנחנו מחליפים זהויות כל הזמן אבל בעצם משהו אחד נשאר בנו קבוע.

היותנו בני אנוש.

איש האמון מאתגר אותנו לא רק בשאלת הזהויות אלא גם בשאלה מהו אמון? מהי מרמה?

איש האמון הוא איש העולם הגדול, מייצג את המודרניזם, אתהרצון שלנו להשתנות כל הזמן או חוסר הרצון שלנו להשתנות אבל בכל זאת אנחנו משתנים בהתאם לצרכי החברה והכל על מנת לקבל גושפנקא של שייכות.

הספר מורכב מפרקים קצרים ברובו וזה הופך אותו למעניין מאוד ואתה כבר מצפה כקורא לראות מה יקרה הלאה.

תרגומו של יהונתן דיין הוא תרגום טוב ובסוף הספר יש גם אחרית דבר מאוד מעניינת שחלק מהנקודות שהעלה המתרגם באחרית הדבר הבאתי לסקירה זו.

קשה למלוויל לאכזב, האיש כותב בחסד ויודע ליצור עניין בסיפוריו.

ספר נפלא של סופר גדול.

אמרתי בהתחלה שמלוויל הוא איש של מסעות אבל הוא גם סופר שיודע שמסע לא מוגבל אך ורק למרחקים גדולים אלא גם למרחקים קטנים.

המסע בספר זה הוא מסע פנימי, מסע של חיפוש וחיבור בין העולם הישן למודרניזציה.


ספר נהדר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s