הציפורים / בננה יושימוטו

​הציפורים/בננה יושימוטו

הוצאת כתר

175 עמודים

מיפנית: אירית ויינברג
זה הספר הראשון של בננה יושימוטו שאני קורא.

קראתי את הספר הזה מרותק כולי.

יש משהו בכתיבתה של יושימוטו לפחות בספר הזה שגורם לך לחשוב שוב על המושג אהבה או על המושג זוגיות.

זהו ספר עצוב לטעמי, ספר של אין מוצא מבחינת החיפוש של אנשים בעולם.

ספר שבו לעבר יש השפעה גדולה על העתיד מבלי שתהיה לנו היכולת לנתק זאת אחד מהשני.

מרקו וסאגה גדלו יחד מגיל צעיר.

שניהם חיו בכת משפחתית קטנה של אדם בשם מר טקמצו.

כת שהיתה בארצות הברית ומשם הם עברו ליפן יתומים לאחר התאבדות האימהות שלהם.

ההתעברות של סאגה ומאקו במהות החיים היא מורכבת.

הם מרגישים רצון עז להיות נאהבים ואולי אף להרחיב את המשפחה אך זה לא קורה. בעיקר מאקו מתעסקת ברצון להיות אם.

החיפוש אחר מהות חייהם מול הקיום הלא פשוט הופכת את חוויית חייהם להרהור אקזיסטנציאליסטי שמלווה אותנו לאורך כל הספר.

אין לי תחושה אופטימית מהסיפור הזה ועם זאת נורא התרגשתי במהלך קריאתו.

העבר רודף אותם.

הם נועדו להיות ביחד אבל לא מסוגלים ללכת עד הסוף.

מאקו מתחברת לפרופסור באוניברסיטה בה היא לומדת שמעודד אותה לממש את שאיפותיה וחלומותיה שאחד מהם הוא להיות על במה בניגוד לסאגה שפחות מוצא את עצמו חברתית.

הם שונים ועם זאת גורלם נקשר ביחד.

והקושי הזה, ההרהורים מלווים את הקורא לאורך כל הספר.

ספר מהפנט.

שקעתי בו והוא עורר בי מחשבות קיומיות רבות.

בהחלט כדאי לקרוא.

עצוב ומעורר מחשבות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s