סיפורי כלבים / ג'יימס הריוט

​סיפורי כלבים / ג'ימס הריוט

הוצאת מודן

469 עמודים

מאנגלית: עדי גינזבורג

מאז ומתמיד חיבבתי ספרים שנכתבו על חיות מנקודת מבטם של זאולוגים כמו ג'ראלד דארל או סיפורים של וטרינרים או סיפורים על וטרינרים.

ובכלל נושא בעלי  החיים מעניין אותי במיוחד, כאחד שמגדל בעצמו חמישה חתולים בבית אני מרגיש מחובר מאוד לנושא הזה וקראתי ספרים רבים על כלבים חתולים ושאר חיות.

כלבים מעולם לא גידלתי בעצמי אבל זה בגלל שהרגשתי תמיד שכלבים זקוקים למשהו אחר שלי לא היה לתת להם וזה מרחב מחיה.

לא יכולתי ולא רציתי לגדל כלב בבית קטן. חתול לעומת זאת זקוק לטריטוריה שלו ופחות קריטי עבורו איפה הטריטוריה הזו נמצאת.

אבל לכלב יש תכונה אחרת, נאמנות והחיבור לבעלים בדרך כלל הוא חיבור אחר מאשר חיבור של מגדלי חתולים ובסיפורים של הריוט אנחנו יכולים לשים לב לזה.

מה שאהבתי בספר זה של הריוט שהסיפורים שונים מאוד אחד מהשני ולמעשה לא חייבים לקרוא את הספר מההתחלה עד הסוף.

אפשר לפתוח בסיפור אקראי לחלוטין ולהנות מכתיבתו המרתקת ומלאת ההומור של הריוט.

יש בעשייה הוטרינרית רגעים מלאי חמלה ועצב אך גם רגעי אושר גדולים.

יש סיפורי הצלה מרגשים והרבה לבבות שבורים וכל סיפור ניחן במשהו נוגע ומשהו פוגע ומרגש בצורה כזו או אחרת.

סיפורי כלבים זה ספר שמאגד סיפורים משבעת ספריו של הריוט על חייו ועיסוקו הוטרנירי.

אחריו יצא עוד ספר שנקרא סיפורי חתולים שגם הוא מעניין ומרתק.

כל הסיפורים נגעו לליבי בצורה כזו או אחרת אבל אני אתעכב על סיפור אחד שדווקא פחות נוגע לעיסוק הוטרינרי אלא יותר על חמלה.

הריוט מספר שהוא נסע בכביש עם הרכב וראה בצד הדרך כלב קטן שרודף אחרי מכוניות ונראה כאילו הוא מחפש אחר משהו.

הוא אסף אותו אליו והבין שהכלב הזה נזרק ממכונית נוסעת.

כלומר, משפחתו נטשה אותו.

הריוט לקח אותו אליו וחיפש לו בית ובינתיים הוא היה אצלו ואצל אשתו אך לא היה באפשרותם לגדל אותו.

סוף טוב הכל טוב בסיפור זה והכלבה מצא בית חם אבל הסיפור הזה מדגים לנו שלהיות אדם שמטפל בחיות לא מספיק רק כישרון רפואי, ידיים טובות ויכולת קבלת החלטות קשה אלא צריך קודם כל להיות בנאדם וקודם כל לאהוב בעלי חיים בצורה אבסולוטית.

ולמה אהבתי את הסיפור הזה?

פעם חוויתי סיפור דומה כשויתרתי על ראיון כארטדירקטור במשרד פרסום גדול ונחשב כדי להציל כלב טרייר משוטט.

ולשמחתי גם הכלב שהצלתי מצא לו בית חם.

והסיפור הזה זרק אותי לסיפור שלי ולעוד בעלי חיים אחרים שהצלתי.

אבל הספר לא מדבר רק על כלבים אלא גם על בעלי הכלבים.

אנשים ססגוניים ומיוחדים כל אחד בדרכו.

חלקם עניים ופשוטים וחלקם עשירים ובעלי מעמד גבוה.

אומרים שכלב דומה לבעלים שלו.

אני טוען שזה לא נכון כי לפעמים בעלי הכלבים בוחרים כלבים שישלימו אותם ולאו דווקא יהיו דומים להם.

כך או כל זהו ספר נהדר לאוהבי בעלי חיים וכלבים ולא רק.

ספר שמאוד כדאי לקרוא.

חשוב לציין את האיורים הנהדרים בתחילת כל פרק של ויקטור אמבראס.

איורים בשחור לבן שמוסיפים המון לספר.

מומלץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s