פרנקנשטיין / מרי שלי

​פרנקנשטיין / מרי שלי

פן הוצאה לאור / ידיעות ספרים

271 עמודים

מאנגלית: שרון פרמינגר

הקדמה והערות: קארן קרבינר

סיפורו של פרנקנשטיין הוא אולי אחד הסיפורים המעובדים אי פעם בקולנוע.

נעשו על פיו כל כך הרבה גרסאות קולנועיות ודמותו של ה"מפלצת" שולבה בכל כך הרבה סרטי אימה ופנטזיה ואפילו בסרטי אנמציה שונים וסיפורי קומיקס.

אין ספק שהספר הזה היה חלוצי ונתן את הפתח לז'אנר חדש לחלוטין של מדע בדיוני ופנטסיית אימה.

לי יש בעיה עם הדמוניזציה שעשו לדמותו של היצור שויקטור פרנקנשטיין יצר ואני אסביר עוד מעט אבל אני חושב שראוי לפחות למי שלא מכיר את הסיפור לעשות בכל זאת סקירה על מה בעצם העלילה.

ויקטור פרנקנשטיין, מדען צעיר סקרן ומוכשר מחליט לאתגר את הבריאה ולנסות לגלות את סוד יצירת החיים.

לאחר מחקר ואינספור נסיונות מחליט פרנקנשטיין ליצור אדם מחלקי גופות ולהפיח בו חיים.

לבסוף הוא אכן מצליח לעשות זאת אך כשהוא ראה את יציר כפיו הוא נתקף חרדה ואימה כשמה שנראה בעינו כמפלצת ושד מרתיעים מחליט  ויקטור פרנקנשטיין להימלט ולהשאיר את המפלצת לבדה.

הדמות שפרנקנשטיין יצר מגלה את עצמה פתאום לבד בעולם קר ומנוכר שלא מסוגל להכיל את המראה שלה והיא נאלצת להתחבא מפני אנשים ולא כל כך מבינה למה כולם נרתעים ממנה.

כשלמעשה בסופו של דבר מדובר בנפש שרק רוצה להיות חלק מהחברה.

היא וביסודו היצור הוא יצור טוב כמו כל בן אנוש.

הוא מסייע למשפחה להתקיים ומנסה כל מה שהוא יכול על מנת להתקרב לבני האדם אך הוא מושפל ונדחה ומבין בסופו של דבר שהאנושות לא מעוניינת בו.

בדידותו הופכת אותו ומשנה אותו והרוע משתלט עליו ומכניס בו תחושות נקם.

הוא מחליט לחפש את בוראו ונפגש עימו.

היצור (בספר אין לו שם) מבקש מפרנקנשטיין שיפיג את בדידותו וייצר לו שמות נשית שתחיה איתו.

פרנקנשטיין נתקף חרדה מבקשה זו ובעיקר מאיומיו של היצור שאם לא יעשה כן הוא ימרר את חייו וחיי הסובבים אותו.

פרנקנשטיין מסכים להצעת היצור אך למעשה מעולם לא התכוון למלא את בקשתו והיצור שעוקב אחריו ממקום למקום אכן ממרר את חייו עד לסוף בלתי נמנע.

בגדול זו העלילה.

אך לסיפור זה רובדים רבים, פילוסופיים קיומיים ומוסריים שמעלים שאלה אחת עיקרית אצלי.

מי למעשה המפלצת האמיתית?

התשובה אצלי לפחות היא ברורה, האנושות היא המפלצת ולמעשה אם לוקחים את זה למעשה הבריאה המקראית כמו שאלוהים יצר מפלצת בדמות האנושות שמחריבה כל דבר טוב על פני הכוכב ולמעשה לא מסוגלת לקבל את השונה, את האחר, את המעוות או את זה שלא נמצא בנורמה המקובלת היא המפלצת האמיתית.

היצור? הוא טוב מיסודו, אבל הבדידות שנכפתה עליו והדחיה הפכה אותו ליצור נקמני ואכזר.

מה הופך אותנו לכאלה?

הספר מעלה גם שאלות כבדות משקל על האחריות שיש לנו כיצורים שמסוגלים לברוא, לשבט, להקים לתחיה, ליצור חיים והאחריות שיש לנו על חיים אלו.

היום יותר מתמיד אנחנו מתבוננים על זה מהמקום של תקופה בה המדע מתקדם בצעדי ענק.

אסור לנו לשכוח שבתקופתה של מרי שלי המדע היה ממש בחיתוליו והכל היה שונה לחלוטין.

תקופה זו שהמחברת חיה בה היא שיא התקופה הרומנטית המדגישה את החד פעמיות והאותנטיות האנושית וגדולתה של הטבע מול קטנותו של האדם.

הרי מרי שלי גדלה לתוך הרומנטיקה כתיתה של מרי וולסטונקראפט וכאשתו של המשורר הדגול פרסי ביש שלי.

גם כמה מהיצירות הרונטיות המובהקות מופיעות בספר ככאלה שהשפיעו על היצור כגון ייסורי וורתר הצעיר של גתה.

פרנקנשטיין הוא ספר שאפשר להגות בו רבות, ולהרחיב על כל נושא וכל סוגיה מוסרית שהוא מעלה והעומק בו רב מאוד.

ספר חשוב מאוד בעיני וטוב שתרגמו אותו מחדש.

חשוב מאוד לציין את ההקדמות הרבות לספר שהן חשובות מאוד ומתארות את התקופה ואת הנסיבות שהביאו לכתיבת הספר כמו גם השפעות הספר על הספרות שבאה לאחר מכן ועוד.

חשוב מאוד ואני ממליץ בחום כי מה שאנחנו מכירים על הספר מהקולנוע ומסיפורי הפנטזיה והאימה שגדלנו עליהם זה פספוס אחד גדול לעומת העומק הרב והשאלות הקשות שעולות מהספר החשוב הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s