העץ של בני טורג'ה / פיליפ קלודל

​העץ של בני טורג'ה / פיליפ קלודל

הוצאת תמיר סנדיק

212 עמודים

מצרפתית: שי סנדיק

לבני שבט הטורג'ה באי סולוואסי יש מנהג מיוחד שקשור לקידוש המוות והחיים גם יחד

סמוך לאחד הכפרים ישנו עץ מיוחד ומרשים והעץ הוא קבר ששמור לפעוטות השבט שמתים בחודשים הראשונים לחייהם.

בני השבט מגלפים חור בעץ ומטמינים באותם חורים את גוויות הפעוטות עטופים בתכריכים שונים.

הם סוגרים את פתח החור באריגה של עצים ובדים ונותנים לטבע לעשות את שלו.

האיחוד הזה בין החיים למוות הוא מיוחד ומרגש מאוד.

פעם אמרתי ואני עדיין עומד על כך שזו תהיה צוואתי ביום מן הימים שאני לא ארצה שיקברו אותי תחת אבן שיש בתוך ארון. הייתי רוצה שישרפו את גופתי ויטמינו את האפר מתחת לעץ זית צעיר. הייתי רוצה לדעת שמה שיישאר ממני יהיה שוב חלק מהטבע ושוב חלק מחיים חדשים שצומחים.

החיבור הזה בין חיים ומוות מעסיק מאוד את פיליפ קלודל.

לפני שאתחיל לספר על הספר אני חייב לומר כמה מילים על קלודל.

כל ספר שלו מפתיע מחדש, כל ספר שלו הוא משהו שונה ואפשר לומר על קלודל שבספריו הוא מצליח לגעת לי בלב ואני משער שלא רק לי.

החשיבה שלו כקולנוען ואדם שמתפרנס מהעברת הכתוב לויז'ואל עוזרת לו מאוד לכתוב ספרים טובים וחזקים.

העיסוק בחיים ומוות ומשמעותן התחיל להעסיק את קלודל בצורה מעמיקה יותר בעיקר אחרי שחברו הטוב אז'ן הודיע לקלודל על מחלת הסרטן שהתגלתה אצלו.

ההתמודדות עם החיים מול המוות והחיפוש המתמיד אחר משמעות לחיים ואחר הדרך שלנו להתמודד עם זה היא מהות הספר.

זהו ספר שנע בין סיפור לבין הגות והוא מלא מחשבות קיומיות לא פשוטות לצד סיפורים מחייו של קלודל והעיסוק המקצועי שלו מול חייו האישיים ומה שמטריד אותו.

לפעמים יש תחושה במהלך הקריאה שלא תמיד הכל מסודר ומאורגן בטקסט ושקלודל קופץ ממחשבה אחת לשניה אבל אחרי קריאה חוזרת של חלק מהטקסטים הבנתי שיש מחשבה עמוקה מאחורי כל מילה בספר הזה.

אין כאן כתיבה אינטואיטיבית או משהו דומה אלא כתיבה מושכלת  ועמוקה שבאה לחבר אותנו לעולמו הפנימי של קלודל ולהתמודדויות שלו מול הסיפור העצוב של אובדן החיים דרך מחלה קשה בגיל שלא אמורים למות בו.

קלודל מחבר אותנו גם לאובדן האישי שלו.

ביתו שלא נולדה מעולם אך זוגתו שמרה את זכרונה בבטנה ולא היתה מוכנה לילד נוסף גם לא בזוגיות שבאה אחרי הקשר עם קלודל.

אני לא רואה במוות משהו עצוב, אני חושב שהמוות הוא חלק מהחיים וצריך להבין זאת.

המוות עצוב בעיקר עבור קרוביו של הנפטר שקשה להם לשאת את האובדן אך המוות הוא חלק מהחיים.

קראתי לא מעט ספרים שעוסקים בנושא המוות וזה לא הספר האחרון שאסקור בקרוב שעוסק בכך.

קלודל ניכן ביכולת כתיבה נהדרת ועוצמתית והוא מביא לנו את המחשבות האלו ואת ההרהורים והעיסוק באובדן מול המשך החיים וההתמודדות עם כך בצורה מעוררת כבוד ובצורה שמכבדת מאוד את זכרו של חברו הטוב.

זהו ספר מאוד אישי ולא קל לכתוב ספר בצורה כזו וגם על כך כולי מלא הערכה לקלודל על היכולת לחשוף את מחשבותיו וסיפורו דרך טקסט שמגיע לכל כך הרבה אנשים.

אהבתי מאוד.

ספר נפלא שעוסק בנושא חשוב שלא קל לאיש מאיתנו.

מומלץ מאוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s