הערה

שברירים / הנר בת חנה

שברירים / הנר בת חנה
הוצאת רימונים
66 עמודים

יש משהו מיוחד בספרון הרגיש והנוגע הזה של המחברת.
מצד אחד אתה מסיים את קריאתו כהרף עין ומצד שני אתה שוב חוזר ומעיין בטקסטים הקטנים אבל העמוקים האלה ומחפש משמעויות חדשות שאולי פספסת בקריאה מהירה.
כמה רגש אפשר להכניס בארבע שורות.
כשאתה פתאום מתחיל לבנות את הפאזל אתה מגלה מערכת יחסים.
אבל מי מול מי?
כל טקסט בן ארבע שורות ממשיך את קודמו, עונה לקודמו אבל גם עומד בפני עצמו.
בכריכה האחורית כתוב שצירוף השירים זה לזה מרכיב תמונה המציגה מערכת יחסים מורכבת בין שתי נשים.
אנחנו לא יודעים מי הנשים והאמת שזה גם לא משנה מי הם ומה הקרבה שלהם, ברור שהקרבה קיימת וברור עוד יותר שהקשר הוא בעל מורכבויות רבות של אהבה כאב ורגעים קטנים של אושר וגעגוע.
אבל אני אנסה לתת לטקסטים האלה פרשנות אחרת ואומר שלדעתי יש כאן דיאלוג פנימי של המחברת עם עצמה.

"אימה קפואה פניך
אך מלח דמעותיך איננו על שפתי
תחינה נואשת בעיניך
וקיר שקוף בינינו"

החיבור בין כל קטע שיר לקטע שאחריו דורש פרשנות מעמיקה יותר ועם זאת אפשר לזהות עליות וירידות במערכת יחסים הלא ברורה הזו אך הכמהה לחיבור מחדש, לאהבה ולרוך.

"כל הרוך הזה שבעיניך
כל ההשתתפות, הסקרנות,
ההבנה, הדאגה
שאלמותך מנעה מהן מילים"

אפשר גם לקרוא כל טקסט כטקסט עצמאי עם מסר כמו אימרת זן בודהיזם.
ספר רגיש מאוד כנה ונוגע.
מסוג הספרים שכדאי לפתוח מדי פעם לבחור קטע ולהתחבר למקום פנימי מאוד.

"הזעקה שלי אליך
מתנפצת בתוכי
מהדהדת בחלל שבי
שהוא את"

image

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s